רמב"ם על מגילה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מגילה פרק ג[עריכה]


משנה א[עריכה]

זו המשנה היא לרבי מנחם בר יוסי, שהוא נותן לרחובה של עיר קדושה מאחר שמתפללין בו בתעניות ובמעמדות, ואינה הלכה לפי שלא יחדוה לתפילה והתפילה בו עראי.

והעיקר בכל זה "מעלין בקדש ולא מורידין".

ואסור למכור בית הכנסת אלא בכפרים, אבל בית הכנסת של כרכים אי אפשר למוכרו לפי שהרבים יש להם בה זכות.

ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ב[עריכה]

זהו כשלא מכרו אותו אנשי הכפר כולם בהסכמה, אבל אם מכרוהו זקני המקום כולם במעמד אנשי המקום כולם יכולים למכור, ואפילו לעשות ממנו דירה לשתות בו יין תמיד.

ואין הלכה כרבי מאיר, ולא כרבי יהודה:

משנה ג[עריכה]

עגמת נפש - רוצה לומר שיכאב הלב כשיש בו עשבים וישתדלו בבניינו אם יוכלו, או תכנע נפשם וישובו אל ה' אם אין בהם יכולת לבנותו, ולפיכך מותר לתלוש העשבים ולהניחם במקומם אבל לא יתלוש ויאכיל, או יאבדם לגמרי.

ודברי רבי יהודה אלו, כולם אמת:

משנה ד[עריכה]

"שבת ראשונה" - היא שבכלל ימותיה היא ראש חדש אדר, והוא כשיתחיל ראש חדש אדר יום ראשון או שני או שלישי או רביעי או חמישי או ששי, קוראין פרשה ראשונה והיא פרשת שקלים יום שבת שהוא שבת האחרון של שבט.

וכשתדע שבת ראשון ושניה ושלישית ורביעית, יתבארו לך שבתות ההפסקה, ואני אבארם:

  • שבת שניה - היא השבת שבכלל ימיה פורים על הדרך שבארנו בשבת ראשונה.
  • ושבת שלישית - היא השבת הבאה אחר פורים, או קודם ראש חדש ניסן אם יחול ראש חדש ניסן בשבת.
  • ושבת רביעית - היא שיחול ראש חדש ניסן בתוכה על הדרך שקדם.

ומה שאמרתי בראש חדש אדר שאפשר להיותו בכל יום מימי השבוע, על עיקר הצווי רוצה לומר הראייה.

ופרשת שקלים - היא "כי תשא" עד סוף הפרשה.

ואמרו חוזרין לכסדרן - רוצה לומר סדר ההפטרות, כי בכל שבת קורין ההפטרה מעניין הסדר.

ובזמן אלו הפרשיות והמועדים, הן הפטרות מעניין הפרשה לא מעניין הסדר:

וכן בראשי חדשים וחנוכה יהיו הפטרות מעניין הזמן, ומפסיק עניין הסדר כמו שיתבאר. וזהו עניין אמרם לכל מפסיקין:

משנה ה[עריכה]

זה הדבר מבואר.

וסדר הקריאה באלו הזמנים הוא מנהג פשוט בכל ישראל מה שאומר לך:

  • וביום ראשון וביום שני מסוכות קורין "שור או כשב"(ויקרא כב, כו).

משנה ו[עריכה]

  • ואם חל יום ראשון מחנוכה ביום שבת שיהיו בחנוכה שתי שבתות, שבת ראשון מפטירין בנרות בזכריה, ושניה בנרות שלמה(מלכים א ז, יג).
  • ואם חל יום פורים בשבת, תהיה ההפטרה "פקדתי את אשר עשה עמלק"(שמואל א טו, ב).
  • וכן אם יחול ראש חודש בשבת, מפטיר "והיה מדי חדש בחדשו"(ישעיה סו, א).
  • ואם יחול ביום ראשון, הפטרה "מחר חדש"(שמואל א כ, ה), וזהו עניין אמרו לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים.
  • וכן לתעניות ולמעמדות, מפטירין מעניין תעניות ומעמדות לא מעניין סדר אותה שבת.
  • ובתשעה באב, קורין "כי תוליד בנים"(דברים ד, כה), ומפטיר "אסוף אסיפם"(ירמיה ח, יג).
  • ונהגו העם לקרות בזה הגלות הפטרה קודם תשעה באב מעניין התוכחות לא מעניין הסדרים.

ואמר ואינו עולה להם מן החשבון - שאינה עולה להם אותה הקריאה שקורין בשני ובחמישי לקריאת יום שבת, ולא נאמר שיחשבו השלשה שקראו ויקראו ארבעה ביום שבת ממקום שפסקו בו השלשה לקריאתה וישלימו לחשבון שבעה, אלא חוזרין לראש הפרשה כמו שהוא גלוי ומפורסם: