ברטנורא על מגילה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

בני העיר. רחובה של עיר - יש בה קדושה, שמתפללין בה בתעניות. וחכמים פליגי על סתם מתניתין ואמרי: רחובה של עיר אין בה משום קדושה, הואיל ואין מתפללין בה אלא באקראי בעלמא. והלכה כחכמים:

בית הכנסת לוקחים תיבה - ודוקא בית הכנסת דכפרים הוא דמצו מזבני לה. אבל בית הכנסת דכרכים, כיון דמעלמא קא אתו לה הויא דרבים ולא מצו מזבני לה:

ספרים - נביאים וכתובים:

אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים - דמעלין בקודש ואין מורידין:

וכן במותריהן - מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה, לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. ולא נאמרו כל הדברים הללו אלא כשלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אפילו לקנות בדמים שכר לשתות מותר. ודוקא בשל כפרים כדאמרינן:

(ב)

אלא על תנאי - ואפילו משל רבים לרבים אסור למכור מכירה חלוטה, דדרך בזיון הוא, כלומר אינו בעינינו כלום. ואין הלכה כר"מ:

ממכר עולם - ואפילו ליחיד ואפילו לכל תשמישין חוץ מד' דברים דלאותם ד' דברים לא ימכור:

בית המים - לכביסה. א"נ למי רגלים:

רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר וכו' - ואין הלכה כר"י:

(ג)

ואין מפשילין - גודלים ופותלים. וה"ה לכל שאר מלאכות, אלא שהפשלת חבלים צריך מקום רחב ידים, ובהכ"נ בית גדול הוא וראוי לכך והוי אורחיה:

קפנדריא - לקצר הלוכו דרך בית הכנסת. ולשון קפנדריא, אדמקיפנא דרי אעול בהא, כלומר בעוד שאני צריך להקיף שורות בתים אקצר מהלכי ואכנס דרך כאן:

מפני עגמת נפש - שיזכרו ימי בנינו ויתנו לב לבנותו אם יוכלו, או יבקשו עליו רחמים שיחזור. לפיכך אין אסור אלא ללקט עשבים ולהאכיל לבהמה או לאבדם [לגמרי], אבל ללקט ולהניחם במקומם מותר, דאיכא עגמת נפש:

(ד)

קורין פרשת שקלים - כי תשא , להודיע שיביאו שקליהם באדר, כדי שיקריבו בא' בניסן מתרומה חדשה:

מקדימין לשעבר - קורין פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח. ואפילו חל ר"ח אדר בע"ש מקדימין לשבת שעברה:

ומפסיקין בשבת הבאה - מלומר פרשה שניה. כדי שתקרא פ' זכור בשבת הסמוכה לפורים, לסמוך מחיית עמלק למחיית המן:

בשלישית פרה אדומה - להזהיר את ישראל לטהר עצמם כדי שיעשו פסחיהם בטהרה. ואיזו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. וכשחל ראש חודש ניסן להיות בשבת, הויא לה שבת שלישית שבת הסמוכה לראש חודש ניסן . כדי לסמוך אזהרת טהרת טמאי מתים לפסחים :

ברביעית החדש הזה - ששם פרשת הפסח:

לכסדרן - לסדר ההפטרות שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות. פרשת שקלים בן שבע שנים. פרשת זכור פקדתי את אשר עשה לך עמלק. פרשת פרה וזרקתי עליכם מים טהורים. פרשת החודש בראשון באחד לחודש. מכאן ואילך חוזר להפטיר מעין פרשת היום:

לכל מפסיקין - שאין מפטירין מעין הפרשה אלא מעין המאורע :

(ה)

בפרשת מועדות שבתורת כהנים - שור או כשב או עז. וביומא קמא מיירי. והאידנא נהוג עלמא שקורין ביום ראשון משכו וקחו לכם, ומפטירין בפסח גלגל. בשני שור או כשב, ומפטירין בפסח יאשיהו. בשלישי קדש לי כל בכור . ברביעי אם כסף תלוה. בחמישי פסל לך. בששי ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו. בשביעי שירת הים, ומפטירין וידבר דוד . בח' שהוא יו"ט אחרון של גליות קורין כל הבכור , ומפטירין עוד היום בנוב לעמוד. בעצרת, ביו"ט ראשון, בחודש השלישי, ומפטירין במרכבה של יחזקאל . ביו"ט שני של גליות קורין כל הבכור , ומפטירין בחבקוק. בראש השנה וה' פקד את שרה, דבר"ה נפקדה שרה, ומפטירין בחנה שגם היא נפקדה בר"ה. ביו"ט שני בעקידה , ומפטירין הבן יקיר לי אפרים . ביוה"כ שחרית קורין באחרי מות , ומפטירין כה אמר רם ונשא . במנחה קורין בעריות , ומפטירין ביונה . בשני ימים טובים של חג קורין שור או כשב או עז ומפטירין ביו"ט ראשון הנה יום בא לה' . וביו"ט שני ויקהלו אל המלך . ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג, כיצד, יום ג' שהוא יום ראשון של חוה"מ, כהן קורא וביום השני , לוי קורא וביום השלישי , ישראל קורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי . וביום הד' כהן קורא וביום השלישי, לוי קורא וביום הרביעי, ישראל קורא וביום החמישי, והרביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי. וכן כולם. ביו"ט אחרון של חג, כל הבכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה . ולמחר קורין וזאת הברכה , ומפטירין ויהי אחרי מות משה. ושבת שחל להיות בחולו של מועד, בין בפסח בין בסוכות, קורין ראה אתה אומר אלי . ומפטירין, בפסח, העצמות היבשות. ובסוכות ביום בא גוג. שמסורת בידינו דתחיית המתים עתידה להיות בפסח, ומלחמות גוג ומגוג בסוכות:

(ו)

במעמדות במעשה בראשית - שבשביל הקרבנות נתקיימו שמים וארץ. וסדר קריאתן מפורש במסכת תענית בפרק אחרון:

ברכות וקללות - אם בחקותי . להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרתם:

כסדרן - בסדר פרשת היום:

ואין עולין להם מן החשבון - כשיגיע יום שבת יחזרו ויקראו מה שקראו בשני ובחמישי ובשבת במנחה:

שנאמר וידבר משה - אכולה מתניתין קאי, ללמוד מכאן שמצוה לקרות בכל מועד מענין המועד: