קטגוריה:רות ד יד
נוסח המקרא
ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל
וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל.
וַתֹּאמַ֤רְנָה הַנָּשִׁים֙ אֶֽל־נׇעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהֹוָ֔ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛ךְ גֹּאֵ֖ל הַיּ֑וֹם וְיִקָּרֵ֥א שְׁמ֖וֹ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
וַ/תֹּאמַ֤רְנָה הַ/נָּשִׁים֙ אֶֽל־נָעֳמִ֔י בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א הִשְׁבִּ֥ית לָ֛/ךְ גֹּאֵ֖ל הַ/יּ֑וֹם וְ/יִקָּרֵ֥א שְׁמ֖/וֹ בְּ/יִשְׂרָאֵֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד יד.
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל
וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי
המקהלה של נשים מתקבצת סביב נעמי, והן שמחות בשמחתה.
עוד פעם אין אפילו גבר אחד שמצטרף לחגיגה הזאת. ייתכן שהגברים התאספו סביב בועז ושמחו איתו.
בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם
ברכה הגיונית.
רות המואביה יצרה בעיה בחוק: האם לבן של מואביה אסור לבוא בקהל אדוני לעשר דורות?
בועז פתר את הבעיה, והגביל את ההוראה למואבי זכר, ולא למואביה, וכך לא הושבת גואל לרות, או לאלמנות דומות לה בעתיד. כך נשאר רצף המשפחות במקרה של אסון, ובאה גאולה ונחמה לעם ישראל.
בועז, בתעוזתו, הראה לנו דרך לפתור בעיות חברתיות, כאשר חסד ורחמים מתגברים על כעס, וקשיחות הילכתית. אמנם הפתרון של בועז הגביר את הנטיה לשאת נשים נוכריות, אבל אישה שאומרת עם כוונה: "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (ביאור:רות א טז) היא נכס לעם ישראל ולא צרה.
מספר רב של פעמים השתמשו בברכה דומה -
- "יעשה (יַעַשׂ) יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד" (ביאור:רות א ח), נעמי מודה לכלותיה ומברכת אותן.
- "יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה" (ביאור:רות א ט), בשם אלוהים נעמי מברכת את כלותיה.
- "יְבָרֶכְךָ יְהוָה" אמרו הקוצרים לבועז כאשר הוא ברך אותם: "יְהוָה עִמָּכֶם" (ביאור:רות ב ד).
- "יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ" (ביאור:רות ב יב), ברך בועז את רות על חסדיה לחמותה ובעלה.
- "בָּרוּךְ הוּא לַיהוָה" (ביאור:רות ב כ), נעמי ברכה את בועז שהתיחס יפה לרות.
- "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי" (ביאור:רות ג י), בועז מברך את רות שהראתה לו שהיא אוהבת אותו.
- "יִתֵּן יְהוָה אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה" (ביאור:רות ד יא), הקהל וזקני העיר מברכים את בועז ומאשרים את החלטתו.
- "בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל", הנשים מברכות את נעמי.
לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל
הנשים מדגישות שרק ברגע הלידה של עובד הגאולה הושלמה. אלוהים ברך אותה בבן (ביאור:רות ד יג). עד לידת הבן הכל נשאר באויר, האם שמו של אלימלך יגאל?
וכך בהולדת הבן, ובתקוה לטוב, הגאולה לא שבתה ולא חדלה, שרשרת המשפחה תמשיך.
הַיּוֹם
מדוע הנשים הגבילו את השמחה ליום אחד - "הַיּוֹם"?
לפי סדר הפסוקים, השמחה היתה לכבוד הולדת בנו של בועז מרות. אולם בסיפור היו הרבה שמחות, כך שזה מתאים לכל אחת מהן.
אדם לא יודע מה יהיה העתיד. האם יוולד בן לרות? האם הבן יגדל לאיש? האם תהיה לו משפחה? האם תהיה הצלחה למשפחה?
כיוון שאנו לא יודעים את תוכניתו של אלוהים, אנו שמחים על מה שקרה היום. בעתיד נשמח על מה שיקרה בעתיד.
וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל
על מי מדובר?
- על בועז שהביא גאולה וחידש חוק חשוב להרבה אנשים. לכן ראוי לציין את שמו בישראל על שייסד תרבות והתנהגות חדשה של חסד.
- על בנו של בועז שיקבל שם בישראל, וישמר את משפחת אלימלך ומשפחת בועז.
- ניחום לנעמי, שהבן שיוולד לא יהיה מואבי, אלא שמו יקרא בישראל כאחד מכולנו.
ניתן לראות מהמשך הסיפור ששלושת הנושאים האלה היו חשובים לעורך ולבני ישראל, והכל שזור אחד בשני.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ד יד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.