ראש מילין/השרשים/בן
בן.[עריכה]
בן. מושג הבינה, ההכרה המחדשת, המולידה דבר מתוך דבר, היא מסמנת את יסוד החיים בכח הדעת. הנקודות המוכרות, מסופגות מזיו חיים, מתארכות הן בהתפשטות חייהן, מכוונות הן להתוכן הנו"ני בהתפשטותו, ונכנסות להתחבר אל הבי"ת, אל התוכן המקבל. הבנין מתיסד בצורתו הרוחנית ע"י הסידור ההגיוני היוצא מתכונת החידוש, והכח הפועל של הדעת בא ומתגלה בצורתו הפועלת. התולדה האיתנה, העובדת והמסדרת, היורשת את ההארות העליונות שהן הן הגורמות את החידוש התולדתי, זהו ג"כ מובן הבן. וכל אלה מתאחדים יחד בתכונה החיית של ההתפשטות הנונית ביחוסה אל הבי"ת. הסידור, החידור והמפעל, כולם באים הם אחרי שכבר הועמה האורה השעשועית האידיאלית, המפזזת ברבבות עולמי עד מלמעלה מכל סדר, תיקון, בנין, שכלול וחידוש, התגלות נקודות החיים בתוך תוכנים גולמיים, מועבים לעומת האורה המקורית. וזיו החיים בהם מתנוצץ הוא בצורה של הפראה והתרבות נערצה, בצורה תרגומית שמבטאת הנו"ניות, במקום הדגיות הבהירה המבוטאה במקור השפה, שהקדושה מתחשפת בתוכה, בצורתה המקורית הנערצה, שהיא עומדת ממעל לכל הסדרים, החדושים והבנינים הללו.