ראש מילין/השרשים/את
את.[עריכה]
את. מלת הצירוף, הוראת הטפלה, הערכת התוספת, שברום המעלה הרי היא מרובה מן העיקר, שזו היא מדתו של הקב"ה. ובאה התארות הכלי היסודי לעבודת האדמה להוציא מחיה מן הארץ בתואר את, שתציין ברכת השלום כשיכות החרב לאת, והטפליות תשא ראש שכל אדם יהיה בעיניו כשירים נגד אדם רעהו, וק"ו נגד הכלל כולו. השקפה טהורה זו תבא ע"י התאחדותה של ראשית המחשבה בסופה, של התקבצות האולפן עד למעמקי רשמי תויו, והסימנים הטהורים יורו את האיכות הטהורה המתאדרת בקרב הנשמה פנימה, נשמת הפרט, ונשמת הכלל. והארת הרעיון מראש ועד סוף, ברכת הענוה, וברכת השלום, המכורכת באהבת העבודה המבורכת, תביא את ההצטרפות המוחלטה של כל היש, שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון צדיקו של עולם, מחולל ומוליד, אדון כל המעשים, ברוך הוא.