ראש מילין/השרשים/בו
בו.
[עריכה]בו. מתאר את היחש הפנימי במושג הזכרי, בתוכן פועל מפעלים חיים חזקים וגמורים. מקבל הוא הבית, הכח המכנס את אוצרות היש אל תוכו, את התוכן של הוי"ו, את יסוד החבור, את הערך החובק את הצורות הזמניות בשרשיהם, שהוא מהפכם בתכונה זו מעבר לעתיד, ומעתיד לעבר. בולל הוא את התוכנים השוטפים במשך הזמנים, מאחד הוא את המושגים הפזורים ההולכים להתפרד, מתוה הוא את מושג החיים בתוארו ומבטאו, בכח ההתאגדות אשר בו ובהתחברו אל הבית מכניס הוא בתוכו כח פועל רשמי, העז האישי שבתכונה הגברית, איש דרכו לכבש.