ראש מילין/השרשים/אז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אז.[עריכה]

אז. מורה על העבר, אבל לא רק בדרך פרזי, סיפור של מאורע שאינו מרותק עם רגשי הנפש והתפעלותיה השיריות, כ"א באורח שירי, ומצב נפשי מרומם. מתרומם האדם למעלה מן הזמן, שסדרו הטבוע הוא שבעת ימי השבוע, מתעלה הוא בזכרו את היסוד הראשי, ההתחלה האלפית, נשמת החיים של כל המאורעות המתגלמות במשך הזמנים. ההתחלה מתעוררתי בצורתה הרוחנית, והרעיון שהמלחמה, המתוארת בצורת הזי"ן ומבטאו, והצורך להזנה וכלכלה רוחנית וחמרית, והתמלאותו של צורך זה באופנים נאותים, משוערים לטובת השכלול האידיאלי, הם הם המטביעים את הצורה השירית של זכרון העבר, והם מובעים בעז במלת אז.