ראש מילין/השרשים/בג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בג.[עריכה]

בג. מורה מזון, ובא במקרה מגשם הראוי לזהירות, כהמאורע של דניאל חנניה מישאל ועזריה, שנתנו על לבם שלא להתגאל בפת בג המלך נבוכדנצר. הגויה הנזונית היא נעשית מושפעת ע"י המזון לפי תכונתו, וזהו סוד קדושת המאכלים, השמירה משיקוץ הנפש בכל הטמא. התכונה של החיים שהיא מקושרת עם הגורל המוסרי, וכל תוכני החיים העצמיים, הזמניים והנצחיים של האדם, מאוגדת היא עם יסוד הגמול, שהאדם וכל היש מקושרים עמו. והבי"ת, בית הקיבול, הכלי המכשיר, יסוד המקום, ההכנה, קודמת כאן להגימ"ל, והיא מתקשרת עמו בשני הערכים, לשפלות ולרוממות, לטומאה ולקדושה, שרישמיהם ניכרים באנשי הקודש הנזהרים מכל טמא כדי להדבק בחמדת הקודש.