ראש מילין/השרשים/אם
אם.[עריכה]
אם. מלת הספק, שהיא המדה השניה למעמד השכל, שהוא ביסוד הארתו עומד במעמד הודאי. כאשר יתמעט אורו, יגלה בצורה ממועטת, שבטפוס השכל יצוייר מעמד ההסתפקות, וחותם השכלית יחוקק אז בהרגש, התכונה הבאה מיסוד הארת השכל בזיקוקו העליון. והננו מוצאים כאן את המאורות הרוחניות במעמד אצילותן, מתחלקים לזכריות ונקביות, הארה שרשית פועלת, והארה ענפית מתפעלת. הודאיות תנתן בהרגש מתוך התוכן העליון שבשכל, מיסוד המוח, שבו משכן נשמתו; ומהודאיות הרגשית, שבאה מתכונת השכל בעליוניותו, יצאו כל התוכנים הברורים, הרוחניים, המושכלים, המדותיים, והמעשיים, ותהיה הארת הרגש בכל חיטוב פרצופיותה אם הבנים בכל מלא עולם הרוח והמפעל. ויקושר בזה התוכן של הוראת הספק שבתיבת אם החירוקית, עם התוכן של הוראת האמהות מתואר אם הצירויית, ושניהם יחד יסתעפו מפעולתה של ההארה הראשית של יסוד ההתחלה האלפית על היסוד המי"מי, שהוא התוכן הממזג, וממיס, בצורה ממוחיה, את כל הנושאים, הציורים, והמעמדים התבוניים, למזג אחד, עד אשר לא יוכרו הרישומים הפרטיים. ומרוב השטף, תבא תכונת ההסתפקות, שהיא תהיה המדריגה המכריחה להחתים את חותם הודאיות הגנוז בה בתוכן הרגש, אשר לא יפרד לעולם מהתכונה השכלית הבהירה, ויאירו שניהם יחד באור הודאיות המתעלה בגבהי רום. הודאי שמו, כן תהילתו.