ראש מילין/השרשים/אל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אל.[עריכה]

אל. הוראה שלילית, יש לה יחש עם אל בצירי, הוראת הכח. הכח מתגלה במה ששולל את מה שהוא נגד אופי מהותו. הכח המתגלה בפעולה, הוא שולל את אי ההיות של אותה הפעולה, הכח המתגלה ביצירה ובהויה בכלל, הוא שולל את אי ההיות של המציאות. השלילה הרוחנית, שהשכל ההגיוני שולל מהמושג היותר עליון, היא המעמידה אותו על אמתתו ומגלה את כחו ואורו. השלילה בתארי האלהות, הוא מקור האמת, שעל ידה הנשמה עומדת על בסיסה המלא אור, חופש, וצהלת עולמים. כשההתחלה השכלית האלפית, שמפני זהרה אי אפשר לבטא את מקוריותה, כ"א את תרגומה, מתחברת עם התוכן הלימודי שירד כבר לירידה ההקצבית, אז הוא מתרומם מהשטחיות של החיובים הרגילים וארחותיהם, ומתעלה עד לידי העוצם של כח השלילה, שעל ידה מתגלה אור היש של החיוב המוחלט, והאלות הפתחית מראה את האומץ האין סופי של האלות הצירויית, והחכמה מאין תמצא.