ראש מילין/השרשים/אש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אש.[עריכה]

אש. החומר השורף והמכלה, המחמם והמאיר, העושה את הפעולות ההפכיות בתכונתן, הכל לפי ערכם של מקבלי המפעלים, מתואר הוא בביטוי אש. נרדף הוא מעט עם השם איש, כשהוא מתמלא ביו"ד ומתבטא בחיריק. התוכן הממולא בכח המפעל וההשפעה, ששפעותיו עשירות הנה בכל הארחים, לטוב ולרע, לבנין ולסתירה, רק הוא בכללות קיבוץ כל חלקיו, ממלא הוא תוכן של אישיות, צורה ממולא בטפוס שלם, העומד הכן לפעול ולהשפיע, לשכלל ולהשלים. אידיאל הריבוי המבוטא בהיו"ד, משך החיים שבתיאור הוי"ו, עז המלחמה להגן ולהתגבר נגד כל הורס שביסוד הזי"ן, ששלשתן יחד עושות הן את צורת השי"ן, מושפעות הנה מהיסוד המתחיל מגבורת האל"ף, תוכן הראשיות, והאש מתגלה בכל צבעיה, בורא מאורי האש, נהורי טובא איכא בנורא. וקיבוץ כל המושגים להערכת העולם והחיים, להבחנת הדעת והמוסר, מכוננת את יסוד האמת, המפואר בפארות מטעי תפארתו, תפארת ישראל, תתן אמת ליעקב, והיה בית יעקב אש.