קטגוריה:שמות יג יח
ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים.
וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַיַּסֵּ֨ב וַ - ו' החיבור
יַּסֵּ֨ב - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5437
מורפ': HC/Vhw3ms אֱלֹהִ֧ים אֱלֹהִ֧ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpa׀ אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָעָ֛ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֛ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa דֶּ֥רֶךְ דֶּ֥רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc הַמִּדְבָּ֖ר הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּדְבָּ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4057 b
מורפ': HTd/Ncmsa יַם יַם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3220
מורפ': HNcmsc־ס֑וּף ס֑וּף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5488
מורפ': HNcmsa וַחֲמֻשִׁ֛ים וַ - ו' החיבור
חֲמֻשִׁ֛ים - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/2571
מורפ': HC/Vqsmpa עָל֥וּ עָל֥וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVqp3cp בְנֵי בְנֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp מֵאֶ֥רֶץ מֵ - מילת יחס
אֶ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרָֽיִם מִצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיַּסֵּ֨ב קדמא (משרת, דרגא 5) אֱלֹהִ֧ים דרגא (משרת, דרגא 5) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6) אֶת־הָעָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)
דֶּ֥רֶךְ מרכא (משרת, דרגא 5) הַמִּדְבָּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
יַם־ס֑וּף אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַחֲמֻשִׁ֛ים תביר (משנה, דרגא 3)
עָל֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵאֶ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) מִצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף לכיוון ים סוף, וַחֲמֻשִׁים עם כלי מלחמה (והיו יכולים בעקרון להלחם בפלישתים, אך עדיין היתה להם מנטליות של עבדים, והיה צורך במסע במדבר כדי לחשל אותם) עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַסְחַר יְיָ יָת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא לְיַמָּא דְּסוּף וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַחֲזַר יְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְיַמָא דְסוּף וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וּדְבַר מֵימְרָא דַיְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא יַמָא דְסוּף מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא סְלִיקוּ בְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
ר' אליעזר אומר: כדי ליגעם, שנאמר (תהלים קב) "ענה בדרך כחי קצר ימי" וגו'.
המדבר - כדי לצרפן, שנאמר (דברים ח) "המוליכך במדבר הגדול והנורא".
ים סוף - כדי לנסותם, שנאמר (תהלים קו) "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך" וגו'.
רבי יהושע אומר: דרך - כדי ליתן להם את התורה, שנאמר (דברים ה) "בכל הדרך אשר צוה ה' אלהינו אתכם תלכו", ואומר (משלי ו) "כי נר מצוה ותורה אור".
המדבר - כדי להאכילם את המן, שנאמר (דברים ח) "המאכילך מן במדבר" וגו'.
ים סוף - כדי לעשות להם נסים ונפלאות, שנאמר (תהלים קו) "שכחו אל מושיעם עושה גדולות" וגו', ואומר (שם) "ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהומות כמדבר":
וחמושים - אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר "וחמושים עלו בני ישראל" - (יהושע א) "ואתם תעברו חמושים". וכתיב (יהושע ד) "ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא".
ד"א: וחמושים עלו - אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר (יחזקאל טז) "רבבה כצמח השדה נתתיך" וכתיב (שמות א) "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו", שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד, ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו? העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? - בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם:רש"י
"יַם סוּף" - כמו לים סוף וסוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים כמו (שמות ב, ג) "ותשם בסוף", (ישעיה יט, ו) "קנה וסוף קמלו".
"וַחֲמֻשִׁים" - אין חמושים אלא מזויינים (לפי שהסיבתן במדבר גרם להם שעלו חמושים שאלו היה דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן כל הצורך וכתוב זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין מהיכן היו להם כלי זיין שהכו ישראל בחרב, ברש"י ישן) וכה"א (יהושע א, יד) ואתם תעברו חמושים וכן תרגם אונקלוס מזרזין כמו (בראשית יד, יד) וירק את חניכיו וזריז ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:
מזרחי (רא"ם)
גור אריה
[יד] כמו לים סוף. דאין פירושו 'מדבר של ים סוף', ויהיה "המדבר" דבוק אל "ים סוף", דהא המדבר בה"א הידיעה שלא שייך כאן דביקות, ועל כרחך פירוש "ויסב אלקים את העם דרך המדבר", ונשאר "ים סוף" בפני עצמו, וצריך לפרש 'לים סוף':
[טו] דבר אחר וכו'. מפני שהוקשה על פשט הכתוב דהוי ליה למכתב 'וחמשים הלכו', מאי "וחמשים עלו", אלא לכך תלה ביציאתם למכתב "וחמשים עלו" לומר כי אחד מחמשה חלקים יצאו:יריעות שלמה (מהרש"ל)
מנחת יהודה
עמר נקא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יַם סוּף – כְּמוֹ "לְיַם סוּף". וְ"סוּף" הוּא לְשׁוֹן אֲגַם שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ קָנִים, כְּמוֹ: "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף" (לעיל ב,ג), "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו יט,ו).
וַחֲמֻשִׁים – אֵין חֲמוּשִׁים אֶלָּא מְזֻיָּנִים. [לְפִי שֶׁהֱסִבָּן בַּמִּדְבָּר הוּא גָּרַם לָהֶם שֶׁעָלוּ חֲמוּשִׁים, שֶׁאִלּוּ הֱסִבָּן דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיוּ מְחֻמָּשִׁים לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִין, אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבְדַעְתּוֹ לִקְנוֹת שָׁם מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא פוֹרֵשׁ לַמִּדְבָּר צָרִיךְ לְזַמֵּן לוֹ כָּל הַצּוֹרֶךְ. וּמִקְרָא זֶה לֹא נִכְתַּב כִּי אִם לְשַׂבֵּר אֶת הָאֹזֶן, שֶׁלֹּא תִּתְמַהּ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּבְמִלְחֲמוֹת סִיחוֹן וְעוֹג וּמִדְיָן, מֵהֵיכָן הָיוּ לָהֶם כְּלֵי זַיִן שֶׁהִכּוּ אוֹתָם יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶב.] וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע א,יד): "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים". וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּמְזָרְזִין", כְּמוֹ (בראשית יד,יד): "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" – "וְזָרֵיז". דָּבָר אַחֵר: "חֲמֻשִׁים" – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ, וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש וחמשים עלו אחד מחמשה וארבעה חלקים מתו בג' ימי החשך כדי שלא יראו המצריים בפורענותן, ויש אומרים אחד מחמשים ויש אומרים אחד מחמש מאות מכאן ואילך צא וחשוב. ושלשים על כלו, יש אומרים יצאו עליהם ג' מצריים על כל אחד ואחד מישראל ויש אומרים שלשים ויש אומרים ג' מאות, ע"כ במדרש.
ובאור הענין כי מי שאומר אחד מחמשה א"כ היו תחלה ישראל ה' פעמים ס' רבוא שהם שלש מאות רבוא ודעתו כי ושלשים על כולו באורו שלש מאות מצריים על כלו על כל אחד ואחד מישראל, ויעלה העם תשעים אלף רבוא שיצאו המצריים עליהם, וכן מצינו במדרש כשירד הקב"ה למצרים ירדו תשעים אלף רבוא של מלאכי חבלה במחנה מצרים. ומי שאמר אחד מחמשים היו ישראל ג' אלף רבוא ודעתו כי ושלשים באורו שלשים על כל אחד ואחד הרי ל' פעמים ג' אלף רבוא הם תשעים אלף רבוא. ומי שאומר אחד מחמש מאות היו ישראל תחלה שלשים אלף רבוא ודעתו כי ושלשים ג' על כל אחד ואחד והם תשעים אלף רבוא. הרי חשבון כל החכמים מכוון שיצאו המצריים עליהם בתשעים אלף רבוא בין למי שאומר אחד מחמשה בין למי שאומר אחד מחמשים בין למי שאומר אחד מחמש מאות עם צרוף החשבון ושלשים על כלו לפי דעתו וסברתו של כל אחד מהם וכנגדן הוציא עליהם הקב"ה תשעים אלף מלאכי חבלה זה באור המדרש הזה. ותמצא מלת וחמשים חסר וא"ו וחמשים כתיב ללמדך שהתורה שנתנה לחמשים יום היתה תכלית מה שעלו בני ישראל מארץ מצרים, ועוד יש בו רמז לחמשים פעמים שנזכרה יציאת מצרים בתורה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וחמושים. מזויינים על שם חמשה כלי זיין הנזכרים בפסוק מגן וצנה ורומח וחצים ומקל יד:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות יג יח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.