קטגוריה:שמות יג יח
ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים׀ אֶת־הָ/עָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַ/מִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַ/חֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאַסְחַר יְיָ יָת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא לְיַמָּא דְּסוּף וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַחֲזַר יְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְיַמָא דְסוּף וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וּדְבַר מֵימְרָא דַיְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא יַמָא דְסוּף מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא סְלִיקוּ בְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"וַיַּסֵּב" - הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה:
"יַם סוּף" - כמו לים סוף וסוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים כמו (שמות ב, ג) "ותשם בסוף", (ישעיה יט, ו) "קנה וסוף קמלו".
"וַחֲמֻשִׁים" - אין חמושים אלא מזויינים (לפי שהסיבתן במדבר גרם להם שעלו חמושים שאלו היה דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן כל הצורך וכתוב זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין מהיכן היו להם כלי זיין שהכו ישראל בחרב, ברש"י ישן) וכה"א (יהושע א, יד) ואתם תעברו חמושים וכן תרגם אונקלוס מזרזין כמו (בראשית יד, יד) וירק את חניכיו וזריז ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
הסיבן מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה - אין הכונה לומר שמפני שדרך המדבר היא עקומה נאמר בה "ויסב" מלשון סבוב, שאם כן היה לו לומר הסיבן בדרך העקומה, אלא הכי פירושו, שמלת "ויסב" הוא מלשון "ואתה הסיבות את לבם", שהוא העתקה מעניין לעניין שהעתיקם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה. ומה שהשמיט הוי"ו של "ויסב" ואמר "הסיבן" הוא מפני שהוא סובר שנשוא המאמר הזה הוא "ויסב", ופירושו כאשר שלח פרעה את העם ולא הוליכם בדרך הפשוטה, פן ינחם העם הסיבן בדרך העקומה. ומה שלא פירש שיהיה הנשוא "ולא נחם", ויהיה פירושו שכאשר שלח פרעה את העם לא נחם דרך ארץ פלשתים, הוא מפני שעכשיו אין הוי"ו של "ויסב" נוסף כי אף על פי שאינו צריך אותו לחבור, צריך אותו להפך העתיד עבר, אבל אם היה הנשוא "ולא נחם" היה הוי"ו נוסף לגמרי.
כמו לים סוף - וחסר למ"ד, כמו שיחסר מ"ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול" לבן שאול, כי אין מנהג הרב לומר שתהיה מלה אחת משרתת לשני עניינים עד שתהיה מלת "מדבר" ומלת "שרי" מושכות עצמן ואחרות עמהן:גור אריה (כל הפרק)
הסיבן מן הדרך הישר וכו' - כלומר דאין פירוש "ויסב אלהים את העם" שהיה מוליכם דרך עקומה כלשון "ויסב", שכל דרך עקומה הסבה הוא, דאם כן לכתוב 'ויולך אותם דרך המדבר ים סוף', מאי "ויסב", אלא לא איירי כלל בדרך שהיו הולכים אלא לאיזה דרך הסיבן, שהסבם לים סוף, כאילו אמר שהסיבן אל דרך המדבר לים סוף:
כמו לים סוף - דאין פירושו מדבר של ים סוף, ויהיה "המדבר" דבוק אל "ים סוף", דהא המדבר בה"א הידיעה שלא שייך כאן דביקות, ועל כרחך פירוש "ויסב אלהים את העם דרך המדבר", ונשאר "ים סוף" בפני עצמו, וצריך לפרש 'לים סוף':
דבר אחר וכו' - מפני שהוקשה על פשט הכתוב דהוי ליה למכתב וחמושים הלכו מאי וחמושים עלו, אלא לכך תלה ביציאתם למכתב וחמושים עלו לומר כי אחד מחמשה חלקים יצאו:מנחת יהודה (כל הפרק)
וסוף הוא לשון אגם - ואם תאמר מה קשה לרש"י שמפרש כל זה. ויל לומר דקשה לרש"י שפירש '"ים סוף" כמו לים סוף', מנא ליה דלמא פירושו של סוף הוא מלשון קץ, והוי פירושו כדכתיב שנסעו לסוף הים. לכן פירש 'סוף לשון אגם' וכולא ימא הוא מלא אגם, לכך צריך לומר ים סוף כמו לים סוף. מהרש"ל:
כמו וירק את חניכיו וזריז - דעת רש"י שמביא בזה שמזורזים שתרגם אונקלוס שהוא לשון מזויינן דהא על "וירק" תירגם 'וזריז', והתם פשיטא ד"וירק" לשון מזויינין. ומהרש"ל פירש 'וכן הוא אומר' וכו' וקשה איך מביא ראייה מהתם דהתם אי אפשר לפרש בענין אחר, לכן פירש דבר אחר ואמר אין המקרא יוצא מידי פשוטו שגם הוא לשון זירוז. עכ"ל:נחלת יעקב (כל הפרק)
ספר הזכרון (כל הפרק)
עמר נקא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
ויסב אלהים את העם - כדי לעשות נסים וגבורות במן ובשליו ובבאר.
ר' אליעזר אומר: כדי ליגעם, שנאמר (תהלים קב) "ענה בדרך כחי קצר ימי" וגו'.
המדבר - כדי לצרפן, שנאמר (דברים ח) "המוליכך במדבר הגדול והנורא".
ים סוף - כדי לנסותם, שנאמר (תהלים קו) "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך" וגו'.
רבי יהושע אומר: דרך - כדי ליתן להם את התורה, שנאמר (דברים ה) "בכל הדרך אשר צוה ה' אלהינו אתכם תלכו", ואומר (משלי ו) "כי נר מצוה ותורה אור".
המדבר - כדי להאכילם את המן, שנאמר (דברים ח) "המאכילך מן במדבר" וגו'.
ים סוף - כדי לעשות להם נסים ונפלאות, שנאמר (תהלים קו) "שכחו אל מושיעם עושה גדולות" וגו', ואומר (שם) "ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהומות כמדבר":
וחמושים - אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר "וחמושים עלו בני ישראל" - (יהושע א) "ואתם תעברו חמושים". וכתיב (יהושע ד) "ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא".
ד"א: וחמושים עלו - אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר (יחזקאל טז) "רבבה כצמח השדה נתתיך" וכתיב (שמות א) "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו", שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד, ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו? העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? - בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יג יח.
מדוע אלוהים הביא את בני ישראל לפני ים סוף?
נאמר (שמות יג יז): "וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה".
אלוהים הבין שבני ישראל עדיין לא מוכנים להלחם. הם עדיין עבדים בנפשם. למרות שהם "חֲמֻשִׁים" בנשק, הם יעדיפו לברוח חזרה לעבדות. אלוהים כמובן יכול להענישם, אולם הוא ישאר עם כשלונו, (שמות יד יא): "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר?! מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם".
הפתרון מורכב ממספר חלקים:
- 1. להגן על בני ישראל מאויביהם,
- 2. למנוע מבני ישראל לחזור למצרים,
- 3. להביא נס נוסף וברור לבני ישראל על גדולתו של אלוהים כדי שיאמינו בו.
מקום בטוח לעם זה במדבר מעבר לים. פרעה וחילו לא ירדפו את בני ישראל במדבר הצחיח והים נהפך לחומת מגן. בנוסף בני ישראל גם נלכדו במדבר. הים שטף את עקבותיהם והם לא ידעו את הדרך חזרה למצרים. ובהזדמנות חגיגית זו, אלוהים הראה את כוחו לבני ישראל, וחז"ל ראו בנס הים אות גדול יותר מעשרת המכות.
מה זה "וחמושים"?
1. רש"י מסביר ש"חֲמֻשִׁים" זה מזוינים, כלומר בני ישראל היו חמושים בנשק. אמנם מחוץ לפסוק הזה הנשק של היוצאים ממצרים לא הוגדר, אולם ברור שהיה להם נשק במלחמה בעמלק.
2. לפי המדרש יצאו רק אחד מכל חמישה, או אחד מחמישים, או אפילו אחד מחמש מאות.
3. אולי חמושים מלשון חֹמֶש, (שמואל ב ד ו): "וַיַּכֻּהוּ אֶל הַחֹמֶשׁ, וְרֵכָב וּבַעֲנָה אָחִיו נִמְלָטוּ", והכוונה לאזור מרכז הגוף מתחת לצלעות, שם מאוכסן המזון. אפשרי שהכוונה שבני ישראל יצאו ברכוש גדול וגדושים במזון, ולכן עבר כחודש עד שבני ישראל התחילו לדרוש אוכל ממשה (שמות טז א-ג).
מקורות
נלקח מ- "פסח: חציית ים סוף: מדוע ולמה?". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (06/08/2010) http://www.articles.co.il/article.php?id=76882
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות יג יח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.