מזרחי על רש"י שמות יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · מזרחי · על רש"י שמות · יג · >>

פסוק יח[עריכה]

הסיבן מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה - אין הכונה לומר שמפני שדרך המדבר היא עקומה נאמר בה "ויסב" מלשון סבוב, שאם כן היה לו לומר הסיבן בדרך העקומה, אלא הכי פירושו, שמלת "ויסב" הוא מלשון "ואתה הסיבות את לבם", שהוא העתקה מעניין לעניין שהעתיקם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה. ומה שהשמיט הוי"ו של "ויסב" ואמר "הסיבן" הוא מפני שהוא סובר שנשוא המאמר הזה הוא "ויסב", ופירושו כאשר שלח פרעה את העם ולא הוליכם בדרך הפשוטה, פן ינחם העם הסיבן בדרך העקומה. ומה שלא פירש שיהיה הנשוא "ולא נחם", ויהיה פירושו שכאשר שלח פרעה את העם לא נחם דרך ארץ פלשתים, הוא מפני שעכשיו אין הוי"ו של "ויסב" נוסף כי אף על פי שאינו צריך אותו לחבור, צריך אותו להפך העתיד עבר, אבל אם היה הנשוא "ולא נחם" היה הוי"ו נוסף לגמרי.

כמו לים סוף - וחסר למ"ד, כמו שיחסר מ"ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול" לבן שאול, כי אין מנהג הרב לומר שתהיה מלה אחת משרתת לשני עניינים עד שתהיה מלת "מדבר" ומלת "שרי" מושכות עצמן ואחרות עמהן:

פסוק יט[עריכה]

השביען שישביעו לבניהן - במכילתא. דאם לא כן, תרתי למה לי. ואף על גב דאיכא למימר &#146;דברה תורה בלשון בני אדם&#145;, כדאיתא במציעא ובקדושין ובכמה מקומות, הני מילי היכא דליכא למידרש, אבל היכא דאיכא למידרש דרשינן. וכבר הארכתי בזה בפרשת לך לך, עיין שם.

לאחיו השביע כן - במכילתא. ופירוש "את בני ישראל" - בני יעקב. ופירוש "לאמר" יוסף להם, לא הם לבניהם. דאם כן הא דדרשו במכילתא מייתורא ד"אתכם" &#146;מלמד שאף עצמות השבטים העלו עמהם&#145;, היכי משתמע מיניה. ועוד האי "עצמותי" - עצמות יוסף מיבעי ליה. ופירוש "פקוד יפקוד אלהים אתכם" את בניכם הבאים אחריכם שהם במקומכם. ופירוש "והעליתם" בציווי.