עמר נקא על רש"י שמות יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · עמר נקא · על רש"י שמות · יג · >>

פרשת בשלח

פסוק יז[עריכה]

בשלח... ולא נחם נהגם, כמו לך נחה את העם וכו' - פירוש לא בא רש"י בכאן לפרש פתרון המילה אלא לפרש דקדוקה ולהודיע שאין המ"ם מן היסוד אלא כנוי לרבים והרי הוא כמו 'נחה אותם' ולכך הביא ראיה ממלת 'נחה את העם הזה' וממלת 'תנחה אותם' שאין בהם מ"ם כל עקר אלא הה"א בלבד:

בראותם מלחמה. כגון מלחת וירד העמלקי וכו'; כי קרוב הוא. ונוח לשוב לשוב באותו הדרך למצרים - קשה למה תפש רש"י מלחמה זו יותר משאר מלחמות, ועוד קשה למה סרס מקרא שפירש "בראותם מלחמה" קודם שיפרש "כי קרוב הוא" הקודם לו בפסוק[*]. י"ל שתפש מלחמת העמלקי והכנעני מפני שבאותה מלחמה נפלו מישראל ונוקשו ונשברו, וזהו שאמר 'מלחמת &#148;וירד העמלקי והכנעני&#147;' כלומר המלחמה הכתובה באותו הפסוק שנאמר בו: "ויכום ויכתום" וכו'. ומה שפירש המקרא סירוסין, כדי לסמוך "בראותם מלחמה" למה שפירש לעיל &#146;"כי קרוב הוא" ונוח לשוב באותו הדרך למצרים&#145;. כלומר לכך ירא שמא ישובו בראותם מלחמה, כגון מלחמת העמלקי והכנעני, שאם הלכו בדרך ישר היו חוזרין כדמפרש ואזיל.
ומהר"ר כתב דסרס המקרא משום ד"פן ינחם" קאי "ישובו מצרימה" כמו שפירש ינחם העם על שיצאו ויתנו לב לשוב:

[*] (ובפירוש שלנו נדפס כסדר, וכן בכמה מקומות דקדק הגאון המחבר ז"ל הזה על רש"י למה הקדים, ולפנינו נדפס כסדר. ונראה שהמדפיסים אחרונים הציגו כסדר ושינוי ממה שהיה נדפס בימים ראשונים)

פסוק יח[עריכה]

וחמושים אין חמושים אלא מזויינים וכו' ד"א מחומשים וכו' - קשה מאי ד"א, י"ל שלפי הפירוש ראשון קשה אדרבא אם היו מזויינים וחגורי כלי מלחמה היה לו להניהגם דרך ארץ פלשתים כי אין להם ליראה מאחר שהם מזויינים. לכן פירש ד"א 'מחומשים' ולכך לא נחם דרך פלשתים כי נשארו מעט מהרבה והיו רכי לבב:

פסוק יט[עריכה]

השבע השביע השביען שישביעו לבניהן - וקשה מנא לו דבר זה. י"ל מייתור הכתוב שהיה די לו לכתוב כי השביע את בני ישראל אלא שכתב "השבע השביע" שהשביען שישביעו לבניהם.
ומה שאמר אח"כ 'לאחיו השביע כן' נפקא ליה מדכתיב בפרשת ויחי "ויאמר יוסף אל אחיו" וכו'.
וכתב מהר"ר שאל השואל מדוע לא השביע את בניו שישביעו לבניהן שישאוהו בצאתם, ונראה שהיה מתירא שמא לא ירצו בני ישראל להמתין את בניו עד שיחפשו את ארונו שהיה מושלך ביאור כדאיתא בסוטה לכך השביע את אחיו.

פסוק כב[עריכה]

לא ימיש הקב"ה את עמוד הענן וכו' - פירוש לפי ש"ימיש" הוא מבנין הפעיל, והוא יוצא לשלישי, לכך פירש בו 'לא ימיש הקב"ה':
ומה שאמר שעמוד הענן משלים לעמוד האש וכו' - נפקא ליה מיתור הכתב שכתב פעם אחרת "עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה" שלא הוצרך לכתוב: