קטגוריה:משלי כ ח
מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין
מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כׇּל־רָֽע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּא־דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְ/עֵינָ֣י/ו כָּל־רָֽע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"מלך". הנה "המלך", והוא השכל, "כשיושב על כסא דין" לשפוט בדברים העיוניים לפי מה שראוי, ויקח משאר הכחות השרות הראוי להגיעו אל האמת בדרושיו, הנה הוא "מזרה" ומפזר בעיונו "כל רע" במדות ובדעות, כי יזהר מהדברים המטעים, ובהעבירו כחותיו יסיר התאוות הרעות והמגונות. והנה זה כלו ממה שיצטרך לאיש אמונים כשיהיה איש אמונים ע"ד האמת, ועתה יבאר שכבר יקשה המצאו כמו שזכר תחלה, ואמר -
מלבי"ם (כל הפרק)
(ח-ט) "מלך יושב על כסא דין, מי יאמר זכיתי לבי", כבר אמר החכם אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה מעל גבוה שומר, ר"ל באם תראה עשק וגזל ואין משפט במדינה, דע שהסבה לזה מפני שהשופט העליון הגבוה אשר במדינה אינו משגיח על המשפט בעצמו, רק מסר הנהגת המשפט להשר המשנה אשר תחתיו והשר מסר לאשר תחתיו, והנעשקים לא יוכלו להגיע צדקתם אל המלך עצמו, כי אז יצוייר שהשופטים הקטנים לא ישגיחו לעשות משפט, או שאין כח בידם או שיטו אחרי הבצע והשוחד, אמנם אם "המלך" בעצמו "יושב על כסא דין", ועושה המשפט בעצמו אז בודאי יעשה משפט לעשוקים וזרוע רמה תשבר, ואמר בזה ד' תנאים,
- א) שהמלך עושה משפט בעצמו,
- ב) שיושב על כסא דין, הישיבה על הכסא מורה הקביעות,
- ג) שיושב על כסא דין, שיש הבדל בין כסא דין ובין כסא משפט, שהמשפט הוא גמר המשפט והפסק דין, והדין הוא שמיעת טענות הבע"ד, שגם ישמע בעצמו טענת הבע"ד, לא ע"י עורכי הדיינים ושופטים שומעים הטענות, שבזה יוכלו להטעות את השופט העליון,
- ד) "<מזרה בעיניו כל רע", שמלבד המשפט משגיח בכ"מ ומפזר ומזרה את הרע ע"י עיני השגחתו, שיתהלך בעצמו בין העם להשגיח על עושי רע להכרית כל פועלי און, כשיש כל התנאים האלה "מי יאמר זכיתי לבי", וכי ידמה לאיש שבאם הוא זכאי בלבו כבר "יטהר מחטאתו" הלא יגור ויפחד מן השופט הגדול הזה אשר לו היכולת המוחלט, ואשר לא יטהו השוחד, וכ"ז משל על המלך הגדול והנורא השם ב"ה אשר הוא יושב תמיד על כסא דין, וצופה בעיניו כל מעשי בני אדם בהשגחתו המתמדת הפרטית, ומי לא יגור מהשופט הזה, בין על מחשבת לבבו, שעז"א "מי יאמר זכיתי לבי". בין על מעשיו בפועל, שעז"א "טהרתי מחטאתי", ועז"א לדוגמא:
ביאור המילות
"כסא דין". ההבדל בין דין ובין משפט (ישעיה י' ב') ובכ"מ:
"מזרה", מפזר או מרחיק.
"בעיניו", בהשגחתו:
תרגום מצודות: כאשר יושב המלך ה' על כסא דין, אז מזרה (מפוזר ושטוח) בעיניו כל רעות בני האדם, אף אם עשאום בסתר -
תרגום ויקיטקסט: רק מלך, אשר יושב בעצמו על כיסא השופט, יכול לפקח בעיניו על תפקודה התקין של מערכת המשפט, לזרות ולהרחיק ממנה כל רע.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כ ח.
הקבלות
1. מלך בשר ודם
על-פי הפשט, הפסוק עוסק במלך בשר ודם. החידוש בפסוק הוא, שהמלך יושב על כיסא דין ושופט בעצמו, וכן מפקח על מערכת-המשפט בעיניו שלו (מלבי"ם על פסוקנו מרחיב בזה). הוא לא עוסק רק בעניינים לאומיים כיחסי חוץ וביטחון, אלא גם בעניינים פרטיים כמשפט בין אדם לחברו (ראו עין איה על ברכות).
זו היתה השקפתו של משה רבנו, ששפט את בני ישראל בעצמו, (שמות יח יג): "וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם, וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב". רק כשיתרו אמר לו, (שמות יח יח): "נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ, כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ", הסכים משה למנות שופטים בערכאות נמוכות יותר, מתוך חוסר-ברירה. וגם אז המשיך משה לשפוט בעצמו במקרים הקשים, (שמות יח כו): "וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם".
זו היתה גם השקפתו של דוד המלך, (שמואל ב ח טו): "וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ". וכן עשה שלמה בנו מייד לאחר שה' נתן לו חכמה, (מלכים א ג טז): "אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו"*. מלך אחר היה, אולי, מזלזל בנשים הללו ושולח אותן לבית-משפט ברמה נמוכה יותר. אבל שלמה ישב בעצמו על כיסא המשפט. (מלכים א ג כח): "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט"*.
נימוק להשקפה זו נמצא ב(קהלת ה ז): "אִם עֹשֶׁק רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק תִּרְאֶה בַמְּדִינָה - אַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ, כִּי גָּבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם", "כלומר: אם תראה עושק וגזל ואין משפט במדינה, דע שהסיבה לזה, מפני שהשופט העליון הגבוה אשר במדינה אינו משגיח על המשפט בעצמו, רק מסר הנהגת המשפט להשר המשנה אשר תחתיו, והשר מסר לאשר תחתיו, והנעשקים לא יוכלו להגיע צדקתם אל המלך עצמו, כי אז יצוייר שהשופטים הקטנים לא ישגיחו לעשות משפט, או שאין כוח בידם, או שיטו אחרי הבצע והשוחד" (מלבי"ם על משלי כ8).
כך קרה בימי שמואל הנביא, כאשר שמואל היה זקן ומינה את בניו לשפוט במקומו, (שמואל א ח ג): "וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו[בִּדְרָכָיו], וַיַּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיִּטּוּ מִשְׁפָּט"*.
המלך האידיאלי, משיח בן דוד, יחזור למנהגו של משה רבנו וישפוט את העם בעצמו. אולם בניגוד למלך בפסוקנו, המזרה בעיניו כל רע, המשיח (ישעיהו יא ג): "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה', וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ; וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ; וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע".
לפי פירוש זה, מזרה = מעיף ומגרש לכל הרוחות, כמו שמעיפים מוץ כאשר זורים את התבואה, כמו ב(משלי כ כו): "מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן"*. המלך החכם, בעצם העובדה שהוא מסתכל בעיניו על מערכת המשפט, כבר מזרה ומסלק משם את הרע, שכן "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, ואור המנורה הינו השוטר היעיל ביותר" (לואיס ברנדייס, שופט אמריקאי-יהודי).
2. מלך מלכי המלכים
על-דרך הדרש, הפסוק עוסק במלך מלכי המלכים, הקב"ה, הנמשל לשופט היושב על כיסא, (דברי הימים ב יח יח): "וַיֹּאמֶר: לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר ה': רָאִיתִי אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ".
לפי פירוש זה, מזרה = פורש ושוטח כמו רשת, כמו ב(משלי א יז): "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף"*. (מצודות).
כאשר ה' יושב על כיסא דין, הכל גלוי לפניו, הוא רואה בעיניו את כל הרע הנסתר. בפרט "בחודש תשרי, שאז המלך הקדוש יושב על כיסא דין, וכל באי עולם עוברים לפניו לקבל את גזרתם" (רמ"ד וואלי). אחת התפילות החוזרות בימים אלה מתחילה במילים "אל, מלך יושב על כיסא רחמים"; נראה שהתפילה הזאת מקורה בפסוק שלנו - היא מבקשת מה', שלא יישב על כיסא דין, שבו הוא רואה בעיניו את כל הצדדים הרעים שלנו, אלא יישב על כיסא רחמים, ויראה בעיניו דווקא את הטוב.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי כ ח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.