קטגוריה:משלי יז כ

מה הקשר בין עיקש לב לבין נהפך בלשונו? כמה תשובות:

עיקש הוא עקום וקשה, אינו ישר ואינו משתנה בקלות; לב הוא מקום המחשבות והאופי; עיקש לב הוא אדם בעל אופי עקום וקשוח, אינו מוכן להשתנות ולחשוב מחדש. אדם כזה לא ימצא טוב, יפסיד הרבה דברים טובים שהיה יכול למצוא אילו היה מוכן להשתנות: "לא יתעקש אדם ולא יקשה ערפו נגד מוכיחיו ונגד מי שמורה לו דרך ישרה, אך יתרצה להם ויקבל דבריהם ברצון נפשו, כי על העיקשים נאמר: "צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם", ונאמר: "עקש לב לא ימצא טוב"" (אורחות צדיקים יג, שער הרצון). וכן, הוא לא ימצא טוב בזולת או במציאות, ויישאר תקוע במחשבות שליליות (ע"פ גליה).

נהפך בלשונו הוא האומר דברים מתהפכים ומתחלפים בהתאם לאינטרסים רגעיים. אדם כזה ייפול ברעה, כי הוא גמיש יותר מדי. הגמישות שלו אמנם מאפשרת לו למצוא טוב, אבל מכיוון שאין לו שום אידיאולוגיה עקבית ורציפה, הוא ימצא גם הרבה רע, ובסופו של דבר ייפול ברעה.

הפסוק מציג שני קצוות: בקצה אחד - עיקש לב שאינו מוכן להשתנות כלל, ובקצה שני - נהפך בלשונו המשנה את דעתו כל רגע. הקצה האחד לא טוב, והקצה השני רע. הדרך הנכונה היא דרך האמצע - להיות גמיש אבל לא הפכפך.

יש שפירשו שעיקש לב ונהפך בלשונו הם דומים, והפסוק בא ללמד שהשני גרוע יותר, למשל:

- עיקש לב הוא אדם שמחשבותיו עקומות, ונהפך בלשונו הוא אדם שדיבוריו עקומים "עיקש לב... הולך... שלא על-פי דרך החכמה... נהפך בלשונו... מדבר... היקשים מתעים וחקירות כוזבות... לא לבד שלא ימצא טוב, כי גם יפול ברעה" (מלבי"ם).

- עיקש לב הוא אדם שאינו יודע את האמת, ונהפך בלשונו הוא אדם שיודע את האמת ומשקר: "עיקש לב הוא האיש שדעתו משובשת, ולא יכיר האמת, על כן אמר לא ימצא טוב, כי מן הדעת ימצא אדם טוב... ונהפך בלשונו - מי שהוא מכיר האמת, ובשפתיו יטעון השקר... הוא רע מעיקש הלב, כי הוא עוזר אחרי השקר במזיד. על-כן אמר בזה לא ימצא טוב, ובזה שהוא רע ממנו יפול ברעה" (רבנו יונה).

- עיקש לב הוא אדם שאינו מקיים מצוות, ונהפך בלשונו הוא אדם שעובר עבירות בדיבורו: "מי שיש לו לב עיקש ועקום וסר מדרך טוב, והוא עשיית המצוות עשה, לא ימצא בו טוב... אבל ונהפך בלשונו, והוא איש תהפוכות, שעושה רע בדיבורו, הוא יפול ברעה שעושה" (הגר"א).

ייתכן גם שמדובר באותו אדם - אדם עיקש לב, שמחשבותיו עקומות והפוכות לדבריו כי הוא מדבר "אחד בפה ואחד בלב". הפסוק מבטיח, שבסופו של דבר אותו אדם גם יהיה נהפך בלשונו, יתבלבל בדבריו ויפליל את עצמו, ואז ייפול ברעה: "המחשב עקשות... המהפך עצמו בלשונו לדבר תמימות ובקרבו ישים ארבו, הוא עצמו יפול בהרעה אשר חשב לזולת" (מצודות)

הביטוי מצא טוב מופיע בפסוקים שונים ומפנה את תשומת הלב לתחומים שונים שבהם יש לשמור על איזון בין יציבות לגמישות:

- משלי יט8: "קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ, שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב": עיקש לב לא ימצא תבונה - אדם שאינו מוכן להיות גמיש וללמוד נושאים חדשים, לא יצליח לפתח את התבונה שלו. מצד שני, גם נהפך בלשונו - שאינו יודע להתמקד בנושא אחד - לא יצליח להתקדם.

- (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'": עיקש לב לא ימצא אישה: איש שאינו מוכן להיות גמיש ולהכיר נשים מזרמים שונים ומסוגים שונים מאלה שהתרגל אליהם, ייתכן שלא יצליח למצוא את האישה הטובה ביותר עבורו. מצד שני, גם נהפך בלשונו - משנה את דעתו ואת רגשותיו מרגע לרגע ואינו מוכן להתמיד ולהשקיע בקשר - יפסיד את הנשים הטובות והרציניות, וסופו שייפול על אישה רעה.

- (משלי טז כ): "מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב, וּבוֹטֵחַ בה' אַשְׁרָיו" (משכיל = מצליח): עיקש לב - אדם שאינו מוכן להיות גמיש, לבחון בכל רגע את מצב השוק ולפעול בהתאם, לא יצליח בעסקיו. מצד שני, גם נהפך בלשונו - שאינו עומד בדיבורו - יאבד את לקוחותיו ואת עסקיו.