קטגוריה:משלי יז כא
ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְת֣וּגָה ל֑וֹ
וְלֹא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
יֹלֵ֣ד כְּ֭סִיל לְ/ת֣וּגָה ל֑/וֹ וְ/לֹֽא־יִ֝שְׂמַ֗ח אֲבִ֣י נָבָֽל׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
"יולד כסיל". הנה האיש המוליד כסיל יולד אותו לרעה לו כי יגדל יגונו בו מצד חסרון דעתו ורוע עניניו ולא ישמח האיש הנבל העושה נבלות או הדבר:
מלבי"ם (כל הפרק)
"יולד כסיל לתוגה לו", הכסיל הוא לפעמים בעל חכמה יתירה, רק שתאותו גוברת עליו ומעורת עיניו ותוליכהו שולל, ויש כסיל מלידה שנולד בעל תאוה בטבעו, ויש כסיל ע"י הרגל ולימוד, והנה כעס לאביו בן כסיל, ובכ"ז אם אין הכסילות טבעי הגם שלא ישמח בו, לא ימלא יגון, כי מקוה שיתחנך לדרך הטוב ויעזוב את הכסילות, אבל אם "יולד כסיל" מצד הלידה שהוא כסיל טבעי, הוא "לתוגה לו", כי אין תקוה.
"ולא ישמח אבי נבל", הנבל שהוא הפך הנדיב הוא לרוב ע"פ הרגל, ויש שאביו הנבל מלמדהו ומחנכהו להיות נבל כמהו ושמח בזה, אבל "לא ישמח אבי נבל", שלבסוף לא ישמח בזה כי באחרית יודע לו ששמחתו תוגה:
תרגום מצודות: יולד כסיל - ילד דבר להיות לו לתוגה (יגון), ולא ישמח אבי נבל.
תרגום ויקיטקסט: אב היולד (יוצר) בן כסיל - תוגה (צער עמוק) יהיה לו; וגם אביו של בן נבל (חסר דרך-ארץ) לא ישמח.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז כא.
הקבלות
פסוקים רבים בספר משלי מדברים על בן כסיל (ראו בן כסיל), אולם הפסוק שלנו מיוחד ומדבר על יולד כסיל. לפי זה דרשו, שהפסוק מדבר על תהליך היצירה של הולד: "אב שלא קידש את עצמו בשעת תשמיש, ולא כיוון אלא להנאה הגופנית הבהמית... מושך נשמה גרועה, שיהיה הבן על-ידה כסיל או נבל, כי מושכין נשמה מלמעלה אל הבן כפי כוונת הוריו בשעת תשמיש..." (ע"פ רמ"ד ואלי).
הסבר זה מאפשר ליישב את הסתירה-לכאורה בין הפסוק שלנו לבין דברי הנביא, (יחזקאל יח כ): "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הַבֵּן":
הנביא יחזקאל דיבר על בן פריץ, (יחזקאל יח י): "וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה", והכתוב שלנו מדבר על בן נבל, "כי הפריץ - אפשר שהוא כך מפני שארח לחברה עם פועלי אוון ואנשי רשע, ואם יפרוש מחברתם - יעזוב את פריצותו, אבל הנבל - הוא מן התשמיש המנוול, שגרם המשכה של נשמה גרועה" (רמ"ד ואלי).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יז כא"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.