לדלג לתוכן

מ"ג משלי יז יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יז · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֹהֵב פֶּשַׁע אֹהֵב מַצָּה מַגְבִּיהַּ פִּתְחוֹ מְבַקֶּשׁ שָׁבֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֹ֣הֵֽב פֶּ֭שַׁע אֹהֵ֣ב מַצָּ֑ה
  מַגְבִּ֥יהַּ פִּ֝תְח֗וֹ מְבַקֶּשׁ־שָֽׁבֶר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אוהב פשע" - לפשוע בחבירו

"אוהב מצה" - להתקוטט ולריב

"מגביה פתחו" - מדבר בגאוה כמו שמור פתחי פיך (מיכ' ז)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אהב פשע". מי שהוא אוהב למצוא פשע בדברים שיאמרו לו או יעשו, וידקדק בהם בזה האופן, הנה הוא "אוהב מריבה" ומחלוקת, כי זה יוליד המחלוקת. ומי שהוא "מגביה פתחו" להשקיף בדברים בצד שישים עצמו בעליונות מקום, כי זה יהיה סבה אל שימצא פשע בדברים, לחשבו עצמו גדול המעלה ושראוי לו מהכבוד הרבה, הנה הוא "מבקש שבר", כי זה סבה להביא עליו רעות גדולות. והנה לקח זה הלשון על צד שלימות המשל, כי מגובה הפתח יקרה שיפול מטה וישבר:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מצה" - ענין מריבה, כמו (ישעיהו נח): "הן לריב ומצה תצומו".

"פתחו" - על פתח הפה יאמר, וכן (מיכה ז): "שמור פתחי פיך". 

מצודת דוד

"מגביה" - המרים קול פתחי פיו כדרך גסי הרוח הוא מבקש שבר, כי מעותדת לבוא עליו בעבור הגאוה.

"אוהב" - מי שאוהב לפשוע בחבירו הלא יאהב מצה, כי יעשה מריבה עמו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אוהב פשע אוהב מצה", מי "שאוהב מצה" שהיא המריבה הגדולה בהכאות, הוא, או ע"י "שאוהב פשע" כמ"ש איש חמה רב פשע, שע"י חמה ואף יבא מצה, כמ"ש רק בזדון יתן מצה, או יאהב מצה על ידי רוב גאותו, שחושב שהוא גבוה מכל העם, ואם "המגביה פתחו מבקש שבר", מי שביתו בנוי במקום נמוך, רק שמגביה הפתח לבד, ישבר בדרך כניסה ויציאה, כן אם הוא איש שפל ופותח פיו בגאוה למעלה ממה שהוא, ישבר:

 

<< · מ"ג משלי · יז · יט · >>