ביאור:משלי יז כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי יז כא: "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל."

תרגום מצודות: יולד כסיל - ילד דבר להיות לו לתוגה (יגון), ולא ישמח אבי נבל.

תרגום ויקיטקסט: אב היולד (יוצר) בן כסיל - תוגה (צער עמוק) יהיה לו; וגם אביו של בן נבל (חסר דרך-ארץ) לא ישמח.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יז כא.


הקבלות[עריכה]

פסוקים רבים בספר משלי מדברים על בן כסיל (ראו בן כסיל), אולם הפסוק שלנו מיוחד ומדבר על יולד כסיל. לפי זה דרשו, שהפסוק מדבר על תהליך היצירה של הולד: "אב שלא קידש את עצמו בשעת תשמיש, ולא כיוון אלא להנאה הגופנית הבהמית... מושך נשמה גרועה, שיהיה הבן על-ידה כסיל או נבל, כי מושכין נשמה מלמעלה אל הבן כפי כוונת הוריו בשעת תשמיש..." (ע"פ רמ"ד ואלי).

הסבר זה מאפשר ליישב את הסתירה-לכאורה בין הפסוק שלנו לבין דברי הנביא, (יחזקאל יח כ): "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת, בֵּן לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בּעֲוֹן הַבֵּן":

הנביא יחזקאל דיבר על בן פריץ, (יחזקאל יח י): "וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם וְעָשָׂה אָח מֵאַחַד מֵאֵלֶּה", והכתוב שלנו מדבר על בן נבל, "כי הפריץ - אפשר שהוא כך מפני שארח לחברה עם פועלי אוון ואנשי רשע, ואם יפרוש מחברתם - יעזוב את פריצותו, אבל הנבל - הוא מן התשמיש המנוול, שגרם המשכה של נשמה גרועה" (רמ"ד ואלי).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/17-21