קטגוריה:משלי ז טז
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים.
מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם.
מַ֭רְבַדִּים רָבַ֣דְתִּי עַרְשִׂ֑י
חֲ֝טֻב֗וֹת אֵט֥וּן מִצְרָֽיִם׃
מַ֭רְבַדִּים מַ֭רְבַדִּים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4765
מורפ': HNcmpa רָבַ֣דְתִּי רָבַ֣דְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7234
מורפ': HVqp1cs עַרְשִׂ֑י עַרְשִׂ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6210
מורפ': HNcfsc/Sp1cs חֲ֝טֻב֗וֹת חֲ֝טֻב֗וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2405
מורפ': HNcfpc אֵט֥וּן אֵט֥וּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 330
מורפ': HNcmsc מִצְרָֽיִם מִצְרָֽיִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מַ֭רְבַדִּים דחי (משנה, דרגא 3)
רָבַ֣דְתִּי מונח (משרת, דרגא 5) עַרְשִׂ֑י אתנחתא (מלך, דרגא 2)
חֲ֝טֻב֗וֹת גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
אֵט֥וּן מרכא (משרת, דרגא 5) מִצְרָֽיִם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
| ישנם פסוקים נוספים המקשרים בין ריח לבין יחסי איש ואשה. ראו ריח ומשיכה |
פרשנות מסורתית:
רש"י
"רבדתי ערשי" - קשטתי.
"חטובות אטון מצרים" - מהוללות בגדי, כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים, ששם הפשתן מצוי כדכתיב בספר (ישעיהו יט ט): "ובושו עובדי פשתים".
"אטון" - תרגום (שמות לה יח): "מיתריהם" - אטוניהם.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מרבדים" - מצעות נאים לקשוט, כמו (משלי לא): "מרבדים עשתה לה".
"ערשי" - מטתי, כמו (תהלים קלב): "ערש יצועי".
"חטובות" - ענין כריתה וחתוך, כמו (יהושע ט): "חוטבי עצים".
"אטון" - תרגום של (שמות כו): "מיתריהם" הוא "אטוניהון".
מצודת דוד
"מרבדים" - קשטתי מטתי בקישוט הראוי.
"חטובות" - בדי המיטה המה חטובות ביושר רב, ומסורגים המה במיתרי פשתן הבא ממצרים, הנאות ביותר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
רמ"ד ואלי
• לפירוש "רמ"ד ואלי" על כל הפרק •
וכל שכן, שתערים אשת זנונים להראות פנים של עונג אל הנגע, בעניין אמרה: "מרבדים רבדתי ערשי, חטובות אטון מצרים". והפתי לא יביט לסוף דבר, שה"ערש" יהפך לו ל"רעש", והמרבדים היקרים של "אטון מצרים" יהפכו ל(דברים ז טו): "מדוי מצרים הרעים", שבאים לבסוף לכל הלהוטים אחר הזימה.
והוא ממש הטינופת של אותו החולי שקוראים אותו "חולי צרפתי",[1] שהתחיל ודאי במצרים ואחר-כך נתפשט בכל העולם, לעשות דין של פרסום אפילו בעולם הזה בכל המשתקעים במצולות הניאוף.
הערות המעתיק
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ז טז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.