ביאור:משלי ז כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי ז כו: "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ;"

תרגום מצודות: - כי רבים חללים הפילה הזונה המחלקת אמריה, ומספר עצום ורב כל הרוגיה -

תרגום ויקיטקסט: ואל תחשוב שהיא יכולה לרפא אותך, כי התאווה לזנות הפילה (הרגה) הרבה חללים, והרגה גם אנשים עצומים (גדולים וחזקים).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז כו.


דקויות[עריכה]

מי הם החללים?[עריכה]

1. ע"פ הפשט, חלל הוא מילה נרדפת להרוּג. קשר עם זונה עלול להביא על האדם מוות ממחלה או מנקמת הבעל הנבגד.

2. וע"פ הדרש, חלל מלשון חלוּל וריק, "לרמוז שהיו חללים ודאי קודם שנפלו, כי נשארו מייד ריקנים מן הקדושה שלהם כשנזקקו לעבירה, ואחר-כך נפלו על-ידי המגפה" (רמ"ד ואלי). כך דרכו של יצר הרע: קודם-כל הוא מרוקן את האדם ויוצר בו חלל פנוי, ורק אחר-כך הוא יכול להפיל אותו בתאווה, "שאין מחשבת עריות מתגברת, אלא בלב פנוי מן החכמה" (רמב"ם הלכות איסורי ביאה כב כא).

מי הם ההרוגים?[עריכה]

כמו בפסוק 23: "עד יפלח חץ כבדו", גם כאן אפשר לפרש את ה"הרג" בדרכים שונות:

1-2. הרג פיסי - הבעל הנבגד (הנכרי) יהרוג את הנואף, או שהוא ייפגע ממחלת מין.

3-4. והרג כמשל להרס רוחני: "אנשים שהרגה הם עצומים וגבורים בתורה וביראה, ובכל-זאת לא עמדו בנסיון" (מלבי"ם).

ייהרג ואל יעבור[עריכה]

האם מותר לאדם, החולה במחלה מסוכנת, להתרפא ממחלתו על-ידי קשר גופני עם אשה שאינה אשתו? לפי הפסוק שלנו, אין טעם בכלל לחשוב על "ריפוי" מסוג זה. הזנות מביאה רק מוות, ואינה יכולה לרפא ולהביא חיים: "אם יאמרו לו לאדם "עסוק בגלוי עריות ואתה מתרפא" לא ישמע להן, שאסור לו לאדם לעסוק בגלוי עריות... כל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר כי רבים חללים הפילה, וכתיב (משלי ה5) רגליה יורדות מות, ""שאול צעדיה יתמוכו . הואיל ויש בה כל המדות הללו, היאך יכולה היא ליתן חיים לחולה?! לכך אין מתרפאין בה" (שמות רבה טז ב).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-26