ביאור:משלי ז יט

משלי ז יט: "כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ, הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק;"

תרגום מצודות: - אל תפחד מבעלי, כי איננו בביתו, כי הלך בדרך רחוק -

תרגום ויקיטקסט: '- אני כל-כך צריכה אהבה! כי האיש שגר איתי אינו נמצא בביתו ואינו מתעניין במשפחתו, הוא הלך בדרך מלפני זמן רחוק -'

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ז יט.

דקויות

הלך בדרך מרחוק

1. מקובל לפרש: 'הבעל לא בבית - הוא הלך למקום רחוק מהבית (מלבי"ם, הגר"א, מצודות) ולזמן רחוק בעתיד (דעת מקרא בשם המאירי) - אין סיכוי שישמע ויראה אותך, ואין סיכוי שיחזור ויתפוס אותך'. לפי זה, מטרת הזונה היא להרגיע את הנער, שלא יפחד מנקמתו של הבעל הקנאי (המתואר בסוף הפרק הקודם - משלי ו34-35).

- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב לרחוק או למרחוק. כי בעברית, האות ל מציינת את היעד - המקום שהולכים אליו, או הזמן שמתכוונים להגיע אליו. האות מ מציינת את המקור - המקום שממנו הולכים, או הזמן שממנו באים.

2. לכן לדעתי יש לפרש להיפך: 'הבעל לא בבית - הוא הלך מכאן מזמן רחוק בעבר'. לפי זה, מטרת הזונה היא לעורר את מידת הרחמים של הנער. בפסוקים 14-15, הפתיון היה מצווה שבין אדם למקום - סעודת זבח שלמים. בפסוקים 19-20, הפיתיון הוא מצווה שבין אדם לחברו - רחמים על אישה "בודדה" ה"זקוקה לאהבה".

זה לא אישי

הזונה קוראת לבעלה האיש - כינוי קר ומנוכר - ולא אישי - כדי לרמוז שאין כל קשר רגשי ביניהם - הם כמו שני זרים הגרים באותו בית. גם כאן אפשר לפרש את הכוונה בשתי דרכים:

1. "אין לך מה לפחד ממנו כי לא אכפת לו ממני - הוא בכלל לא מרגיש כמו אישי".

2. "אני זקוקה לאהבה כי לא אכפת לו ממני - הוא בכלל לא מתנהג כמו אישי, כל הזמן מתרחק ממני ונוטש אותי לבד בבית".

גם את הפסוק הבא אפשר לפרש באותן שתי דרכים -

הקבלות

הפסוק רומז לפרשת יוסף ואשת פוטיפר, (בראשית לט יא): "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת" (ר' אליהו שץ).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/07-19