(ירמיהו לב כז): "הִנֵּה אֲנִי ה', אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר; הֲ‍מִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?!"

הנה, אני ה', אלהי כל בשר שולט לא רק בטבע אלא גם בכל בני האדם; האמנם יקשה עליי כדבר- פלא לעשות כל דבר , כולל דבר הדורש שינוי בליבות בני האדם?!

בירושלים הנצורה, כשכמעט כל הארץ כבושה ביד הבבלים, ה' אמר לירמיהו לקנות שדה. ירמיהו התפלא, מה הטעם לקנות שדה כשהארץ כבר כבושה? תשובת ה' מתחילה בפסוקנו: הנה אני ה' אלהי כל בשר - הממני ייפלא כל דבר?! .

הביטוי מזכיר את (בראשית יח יד): "הֲיִפָּלֵא מה' דָּבָר? ! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן", שם הכוונה היא שה' יכול לעשות ניסים שנראים בעינינו כפלא, כמו לתת ילד לאישה בת 90. לפי זה נראה שהכוונה בפסוקנו היא "אני ה' יכול לעשות נס שיחזיר את הארץ לישראל": "וכי יהיה שום דבר שיהיה מכוסה ממני לבל אוכל עשוהו ?!... אף שהארץ ניתנה ביד הכשדים, מכל מקום בידי להחזירה לישראל; ולזה צויתי לך לקנות השדה, שיהיה לאות ולרמז שכן אעשה" ( מצודות ) .

אולם, ירמיהו עצמו פתח את דבריו במילים דומות, (ירמיהו לב יז): "אֲהָהּ ד' ה', הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרֹעֲךָ הַנְּטוּיָה; לֹא יִפָּלֵא מִמְּךָ כָּל דָּבָר"; ירמיהו הנביא כבר מבין ויודע, שה' יכול לעשות הכל. אם כך, מה ההגיון לפתוח את תשובת ה' לירמיהו באותו ביטוי בדיוק?!

כדי לענות לשאלה, יש להשוות בין שני הפסוקים:

• בדברי ירמיהו נאמר "אתה עשית את השמים ואת הארץ " - כלומר את הטבע הדומם;
• אבל בדברי ה' נאמר "אני ה' אלהי כל בשר " - כלומר גם את בני-האדם.

ירמיהו יודע שה' יכול לעשות נפלאות בשמים ובארץ; וה' אכן עשה ניסים גדולים ונתן את הארץ לישראל (פסוקים 18-22) . אולם בני ישראל חטאו לו, ולכן ה' נתן אותם ביד הכשדים (פסוקים 23-25) . כיבוש הארץ לא נבע מחולשתם הפיסית של ישראל, אלא מחטאיהם; ולכן ירמיהו לא רואה איך זה ישתנה.

על כך עונה לו ה', שהוא יכול לעשות נפלאות גם בתוך בני-ישראל עצמם, (ירמיהו לב לט): "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אֶחָד, לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים לְטוֹב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם". כשה' ירצה לגאול את ישראל, הוא ייתן להם לב חדש ונקי. הם ייראו את ה', ומתוך כך יזכו גם לרשת מחדש את הארץ.