מצודות על ירמיהו לב
<< · מצודות על ירמיהו · לב · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"חיל" - צבאות עם
"צרים" - מקיפים ומסבבים להצר להם
"כלוא" - אסור כמו אדני משה כלאם (במדבר יא)
"המטרה" - כן נקרא בית האסורים כי יאסר בבית משמרכם (בראשית מב) תרגם אונקלוס מטרתכון
מצודת דוד
"היה כלוא" - היה אסור בחצר בית האסורים
"אשר בית מלך" - אשר בבית המלך
"צרים" - היו צרים על ירושלים כי בט' לצדקיה צרו עליה וכבשוה בי"א לצדקיה כמ"ש במ"בפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"פקדי" - ענין זכרון והשגחה ויאמרו כן על השגחת הבאת המיתה וכן ופקודת כל האדם יפקד עליהם (במדבר טז)
מצודת דוד
"כי תלחמו" - אם תלחמו לא תצליחו וכאלו אמר לכן קבלו עליכם שעבוד עול בבל ואל תלחמו
"עד פקדי אותו" - זהו המיתה שהיא פקודת כל חיפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"משפט" - ענין מנהג וסדר וכן ומשפט הכהנים (שמואל א ב)
מצודת דוד
"כי לך משפט הגאולה לקנות" - על כי אתה קרוב אלי המשפט הוא שתגאל שדי שלא תבוא ביד אחרים ולקנות אתה אותה כי כן היה משפטם כמ"ש בבועז ויאמר לגואל חלקת השדה וגו' אם תגאל גאל (רות ד)
"דודך" - חוזר הוא על שלום
"בא אליך" - הולך לבא אליךפסוק ח
מצודת דוד
"ואדע" - רצה לומר השכלתי בדעתי אשר דבר ה' הוא לקנותה באמת ולכן הודיע לי הדבר
"כדבר ה'" - כאשר אמר לי ה'
"משפט הירושה" - רצה לומר הואיל ואין לי קרוב ממך ואתה ראוי לרשת אותה לכן גאל אותה לבל תבוא ליד אחרים וקנה אותהפסוק ט
מצודת דוד
"ועשרה הכסף" - עשרה סלעים כן תרגם יונתן
"ואשקלה" - מסרתי לו במשקל את הכסף ומחיר השדה והיו במספר שבעה שקלים ר"ל שבעה מנים כן ארז"לפסוק י
מצודת ציון
"בספר" - כן נקרא מגילה כתובה
מצודת דוד
"ואחתום" - צויתי לבעל השדה לחתום שמו על ספר המקנה
"ואעד עדים" - זמנתי עדים שיראו בדבר ולפניהם שקלתי הכסף במאזני משקל
"ואכתוב בספר" - צויתי לכתוב בספר דברי קניית השדה וקראו ספר ע"ש סופו וכן וטחני קמח (ישעיהו מז)פסוק יא
מצודת דוד
"המצוה והחוקים" - ר"ל הנעשה כפי המצוה והחוקים שהיו נהוגים בימים האלה
"ואת הגלוי" - הוא שטר שכתוב בו שהמכירה נעשה בגלוי ובפרסום ולא היה מי מערער על המכירה ההיא וכאשר נוהגין לכתוב גם עתה
"את החתום" - עם החתום ר"ל כשהוא חתום מיד בעל השדה
"ספר המקנה" - שטר הקניןפסוק יב
מצודת דוד
"לעיני היהודים" - כמו ולעיני ותחסר הוי"ו
"הכותבים" - הם כותבי דבר המכירה בספר בדבר ירמיהו
"חנמאל דודי" - יתכן שלא זהו בעל השדה כי הוא היה בן דודו
"את הספר המקנה" - וה"ה ספר הגלוי ולקצר זכר העיקר לבדפסוק יד
מצודת ציון
"יעמדו" - יתקיימו
מצודת דוד
"למען יעמדו ימים רבים" - כי כלי חרס משמר דבר הנתון בו מן הרקבון
"ונתתם" - את הספרים האלה
"ואת החתום" - ועם החתימה שבופסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"אהה" - הוא ענין צעקת יללה
"יפלא" - ענין מכוסה ונעלם כמו כי יפלא ממך דבר למשפט (דברים יז)
"כל דבר" - שום דבר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ)
מצודת דוד
"לא יפלא" - ר"ל הואיל והכל מעשה ידיך המה אם כן בודאי אין נסתר ממך שום דבר
"אהה" - הוא ענין צעקת יללה שהיה מיצר ודואג על שהיה נבוך מלדעת אמיתת פתרון קניית השדהפסוק יח
מצודת דוד
"אחריהם" - רצה לומר כשהולכים אחריהם לאחוז במעשיהם
"עושה חסד לאלפים" - בעבור צדקת הצדיק עושה חסד לזרעו עד אלפים דורות
"אל חיק בניהם" - משלם גמול העון אל קרב בניהםפסוק יט
מצודת ציון
"העליליה" - ענין מעשה כמו גם במעלליו (משלי כ)
"פקוחות" - פתוחות כמו פקח ה' עיניך (ישעיהו לז)
מצודת דוד
"וכפרי מעלליו" - ר"ל הדבר הנמשך ממעשיו מה שלא היתה כוונתו עליו כי גם על זה יבוא במשפט
"גדול העצה" - עצתו גדולה וחשובה
"ורב העלילה" - מעשיו מרובים כי כל אשר יחפוץ יעשה
"על כל דרכי" - להשגיח על כל דרכי בני אדם למען תת לכל איש כפי דרכיופסוק כ
מצודת דוד
"כיום הזה" - שהנך נודע ומפורסם לשבח
"ותעשה לך שם" - פרסום לשבח
"עד היום הזה" - ר"ל הנזכרים עד היום הזה
"ובישראל ובאדם" - מוסב על אשר שמת אותות ומופתים לומר שמת אותות בישראל ובשאר בני אדם הם המצרים ר"ל בפעם אחת עשית מופת טוב לזה ורע לזה כענין שנאמר ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה (שמות יד) שהיה החושך למצרים ואורה לישראלפסוק כא
מצודת ציון
"ובאזרוע" - האל"ף נוספת
מצודת דוד
"ובמורא גדול" - שהיית מאיים על מצרים
"ובאזרוע נטויה" - אחז במשל מגבור הנוטה בידו על מי שנלחם בופסוק כב
מצודת ציון
"זבת" - מלשון זיבה ונטיפה
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"ותקרא" - מלשון מקרה ובאה האל"ף במקום ה"א
מצודת דוד
"ובתורתך" - בדרכי תורתך לא הלכו
"ותקרא" - ולכן הבאת עליהם מקרה הרעה הזאת המפורש במקרא שלאחריופסוק כד
מצודת ציון
"הסוללות" - תל העפר ששופכין מול העיר לעלות עליה להלחם על העיר קרוי סוללה וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)
"והנך" - הנה אתה
מצודת דוד
"ואשר דברת" - מאז שתלכד העיר הנה כן היה והנך רואה שכן הוא
"הנה הסוללות" - כי הנה אנשי המלחמה העומדים על הסוללות ללחום ממנה הנה כבר באו על העיר ללכדה וכאלו כבר נתנה בידם כי אין כח ביד אנשי העיר לעכב על ידם כי ספו תמו מפני החרב והרעב והדברפסוק כה
מצודת דוד
"והעיר" - והלא העיר נתנה ביד הכשדים ומה אם כן תועלת בקניית השדה הלא הכשדים יקחוה (ועם כי הוא אמר בעצמו לברוך בן נריה שהדבר בא לרמז ואות הנה זה אמר ממחשבות לבו ולא באתהו הנבואה ע"ז כמ"ש)
"ואתה אמרת" - ר"ל ומה זה אשר הודעתני מביאת חנמאל וכאלו אמרת לי בזה שאקנה ממנו השדה ולהזמין עדים כדרך הקוניםפסוק כז
מצודת דוד
"הממני" - ר"ל ואם אמנם אני אלהי העולם וכי יהיה שום דבר שיהיה מכוסה ממני לבל אוכל עשוהו וכאומר אף שהארץ ניתנה ביד הכשדים מ"מ בידי להחזירה לישראל ולזה צויתי לך לקנות השדה שיהיה לאות ולרמז שכן אעשה וכאשר יאמר בענין
"כל בשר" - כל הבריותפסוק כח
מצודת דוד
"לכן" - הואיל והכל שלי
"הנני נותן" - אני הוא הנותן את העיר הזאת ביד הכשדים ולא יקחוה בכח זרועםפסוק כט
מצודת ציון
"והציתו" - ענין הדלקה
"קטרו" - מלשון הקטרה
מצודת דוד
"למען הכעיסני" - ר"ל יודעים היו שאין בהם ממש אבל עשו למען הכעיסני
"והסיכו" - שם על הגגות
"ואת הבתים וגו'" - אף אותם יציתו באש
"ובאו" - אל תוך העירפסוק ל
מצודת דוד
"אך מכעיסים" - לא יתרצו אלו במעשה ידיהם אך מכעיסים אותי בהם
"אך עושים הרע וגו'" - ר"ל מעת שלקחתיו לי לעם לא עשו הטוב בעיני כי עשו אך את הרעפסוק לא
מצודת ציון
"כי על אפי" - אלא על אפי
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת ציון
"ואיש" - ענינו גדול וחשוב וכן הלוא איש אתה (שמואל א כו)
מצודת דוד
"ואיש יהודה" - כל גדול וחשוב ביהודה
"ונביאיהם" - הם נביאי השקר
"על כל רעת" - מוסב למקרא של מעלה לומר שהיה על אפי להסירה בעבור כל רעת בני ישראל וגו' ולכן לא הסרתיה מזמן רב כי ההסרה היה על אפיפסוק לג
מצודת דוד
"ולמד אותם" - ועם כי אני מלמד אותם ע"י הנביאים ואני משכים ומלמד אותם בזריזות רב ועכ"ז אינם שומעים לקבל מוסר ליישר דרכם
"ויפנו אלי עורף" - אחז במשל מבן אדם לרעהו כשאינו רוצה לשמוע דברו מהפך ערפו למולופסוק לד
מצודת ציון
"שקוציהם" - מלשון שקץ ותועבה
מצודת דוד
"וישימו" - שמו הפסילים בבית אשר נקרא שמי עליו להקרא בית ה'
"לטמאו" - למען טמא את הביתפסוק לה
מצודת דוד
"במות הבעל" - במות עשויות לעבודת הבעל אשר עמדו בגיא בן הנום
"להעביר" - ר"ל להעביר שם באש
"למולך" - כן שם העבודות כוכבים
"אשר לא צויתים" - אפילו לפני לא צויתים להקריב בנים ובנות
"ולא עלתה על לבי" - לשאול דבר כזאת
"לעשות וגו'" - מוסב על להעביר לומר להעביר את בניהם לעשות התועבה הזאת למען החטיאם להכעיס אותי ולא בעבור שחשבו שיש תועלת בזהפסוק לו
מצודת דוד
פסוק לז
מצודת דוד
פסוק לח
מצודת דוד
פסוק לט
מצודת דוד
"לטוב להם" - ר"ל לא למען יבוא לי תועלת מה כי אם למען יהיה טוב להם ולבניהם אשר יהיה אחריהם
"ונתתי להם" - רצה לומר אטה לבם להיות להם לב אחד ולא יהיו עוד מסופקים ופוסחים על שתי הסעיפים ולא יפנו מללכת בדרך אחד ליראה את ה' כל הימיםפסוק מ
מצודת דוד
"לבלתי סור" - לבל יסורו מעלי
"לא אשוב" - לא אפנה מהם מלהיטיב עמהם
"ברית עולם" - ברית המתקיים עד עולםפסוק מא
מצודת דוד
"וששתי עליהם" - יהיה שמחה לפני במה שאיטיב עמהם
"באמת" - ר"ל בנטיעה המתקיימת
"בכל לבי" - באהבה רבהפסוק מב
מצודת דוד
"הזאת" - אשר הם עתה בה
"אל העם" - על העםפסוק מג
מצודת ציון
"ונקנה" - מלשון קנין
מצודת דוד
"שממה היא" - ר"ל עד עולם תהיה שממה וכבר נמסרה ביד הכשדים לחלוטין
"ונקנה" - אז יהיה נקנה שדות בארץ הזאתפסוק מד
מצודת ציון
"אשיב" - מלשון השבה
"שבותם" - מלשון שביה
מצודת דוד
"ובערי ההר וגו'" - הערים העומדים בהר ובעמק ובפאת הדרום
"כי אשיב" - אשיב לארצם את הנשבים ללכת בגולה וכ"ז חוזר למעלה לומר הלא הכל בידי ואשיב ישראל לארצם ולכן צויתי לך לקנות השדה מחנמאל להיות לאות ולרמז שכן יקנו עוד שדות כי ישובו מבבל וישבו בארצם
"בארץ בנימין" - השדות יקנו בארץ בנימין וגו'
"שדות" - לא כן יהיה כי עוד יבוא זמן אשר יקנו שדות בכסף ויכתבו הקנין בספר ובעל השדה יחתום שמו בו ויזמינו עדים וכדרך הנהוג
<< · מצודות על ירמיהו · לב · >>