מצודות על ירמיהו לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · לב · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמונה עשרה" - כי נבוכדנצר מלך בד' ליהויקים והוא מלך י"א שנים הרי ח' שנים ויכניה בנו מלך ג' חדשים וי' ימים ואחריו מלך צדקיה אם כן עשירית לצדקיה היא י"ח לנבוכדנצר

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היה כלוא" - היה אסור בחצר בית האסורים

"אשר בית מלך" - אשר בבית המלך

"צרים" - היו צרים על ירושלים כי בט' לצדקיה צרו עליה וכבשוה בי"א לצדקיה כמ"ש במ"ב

מצודת ציון

"חיל" - צבאות עם

"צרים" - מקיפים ומסבבים להצר להם

"כלוא" - אסור כמו אדני משה כלאם (במדבר יא)

"המטרה" - כן נקרא בית האסורים כי יאסר בבית משמרכם (בראשית מב) תרגם אונקלוס מטרתכון

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - כי אמר לו מדוע אתה נבא לאמר וגו' ובעבור זה כלאו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודבר פיו" - זה היה כשדבר אתו משפטים כמ"ש וידבר אתו משפטים (לקמן ל"ט)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי תלחמו" - אם תלחמו לא תצליחו וכאלו אמר לכן קבלו עליכם שעבוד עול בבל ואל תלחמו

"עד פקדי אותו" - זהו המיתה שהיא פקודת כל חי

מצודת ציון

"פקדי" - ענין זכרון והשגחה ויאמרו כן על השגחת הבאת המיתה וכן ופקודת כל האדם יפקד עליהם (במדבר טז)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היה דבר ה'" - הוא חוזר למעלה לומר שזהו הדבר אשר היה אל ירמיהוו בשנה העשירית ובעבור שארכו הדברים בספור המצור וסבת כליאת ירמיהו חזר לומר שוב היה דבר ה' אלי

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לך משפט הגאולה לקנות" - על כי אתה קרוב אלי המשפט הוא שתגאל שדי שלא תבוא ביד אחרים ולקנות אתה אותה כי כן היה משפטם כמ"ש בבועז ויאמר לגואל חלקת השדה וגו' אם תגאל גאל (רות ד)

"דודך" - חוזר הוא על שלום

"בא אליך" - הולך לבא אליך

מצודת ציון

"משפט" - ענין מנהג וסדר וכן ומשפט הכהנים (שמואל א ב)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדע" - רצה לומר השכלתי בדעתי אשר דבר ה' הוא לקנותה באמת ולכן הודיע לי הדבר

"כדבר ה'" - כאשר אמר לי ה'

"משפט הירושה" - רצה לומר הואיל ואין לי קרוב ממך ואתה ראוי לרשת אותה לכן גאל אותה לבל תבוא ליד אחרים וקנה אותה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשרה הכסף" - עשרה סלעים כן תרגם יונתן

"ואשקלה" - מסרתי לו במשקל את הכסף ומחיר השדה והיו במספר שבעה שקלים ר"ל שבעה מנים כן ארז"ל

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחתום" - צויתי לבעל השדה לחתום שמו על ספר המקנה

"ואעד עדים" - זמנתי עדים שיראו בדבר ולפניהם שקלתי הכסף במאזני משקל

"ואכתוב בספר" - צויתי לכתוב בספר דברי קניית השדה וקראו ספר ע"ש סופו וכן וטחני קמח (ישעיהו מז)

מצודת ציון

"בספר" - כן נקרא מגילה כתובה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המצוה והחוקים" - ר"ל הנעשה כפי המצוה והחוקים שהיו נהוגים בימים האלה

"ואת הגלוי" - הוא שטר שכתוב בו שהמכירה נעשה בגלוי ובפרסום ולא היה מי מערער על המכירה ההיא וכאשר נוהגין לכתוב גם עתה

"את החתום" - עם החתום ר"ל כשהוא חתום מיד בעל השדה

"ספר המקנה" - שטר הקנין

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעיני היהודים" - כמו ולעיני ותחסר הוי"ו

"הכותבים" - הם כותבי דבר המכירה בספר בדבר ירמיהו

"חנמאל דודי" - יתכן שלא זהו בעל השדה כי הוא היה בן דודו

"את הספר המקנה" - וה"ה ספר הגלוי ולקצר זכר העיקר לבד

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען יעמדו ימים רבים" - כי כלי חרס משמר דבר הנתון בו מן הרקבון

"ונתתם" - את הספרים האלה

"ואת החתום" - ועם החתימה שבו

מצודת ציון

"יעמדו" - יתקיימו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כה" - כאומר אל תחשוב שקניית השדה ונתינת הספרים בכלי חרס המה הבל הואיל והכשדים יירשו את הארץ כי כה אמר ה' רצה לומר דעתי נוטה במה שאמר לי ה' הנה חנמאל וגו' והוא למען אקנה השדה באמת הכוונה היא להיות לאות ולרמז שעוד יבוא זמן שבני ישראל יקנו בתים וגו' ולא תהיה הארץ נחלטת ביד הכשדים כי יחזרו וישובו הנה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את ספר המקנה" - וה"ה ספר הגלוי ולקצר זכר העיקר לבד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יפלא" - ר"ל הואיל והכל מעשה ידיך המה אם כן בודאי אין נסתר ממך שום דבר

"אהה" - הוא ענין צעקת יללה שהיה מיצר ודואג על שהיה נבוך מלדעת אמיתת פתרון קניית השדה

מצודת ציון

"אהה" - הוא ענין צעקת יללה

"יפלא" - ענין מכוסה ונעלם כמו כי יפלא ממך דבר למשפט (דברים יז)

"כל דבר" - שום דבר וכן לא תעשה כל מלאכה (שמות כ)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריהם" - רצה לומר כשהולכים אחריהם לאחוז במעשיהם

"עושה חסד לאלפים" - בעבור צדקת הצדיק עושה חסד לזרעו עד אלפים דורות

"אל חיק בניהם" - משלם גמול העון אל קרב בניהם

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכפרי מעלליו" - ר"ל הדבר הנמשך ממעשיו מה שלא היתה כוונתו עליו כי גם על זה יבוא במשפט

"גדול העצה" - עצתו גדולה וחשובה

"ורב העלילה" - מעשיו מרובים כי כל אשר יחפוץ יעשה

"על כל דרכי" - להשגיח על כל דרכי בני אדם למען תת לכל איש כפי דרכיו

מצודת ציון

"העליליה" - ענין מעשה כמו גם במעלליו (משלי כ)

"פקוחות" - פתוחות כמו פקח ה' עיניך (ישעיהו לז)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כיום הזה" - שהנך נודע ומפורסם לשבח

"ותעשה לך שם" - פרסום לשבח

"עד היום הזה" - ר"ל הנזכרים עד היום הזה

"ובישראל ובאדם" - מוסב על אשר שמת אותות ומופתים לומר שמת אותות בישראל ובשאר בני אדם הם המצרים ר"ל בפעם אחת עשית מופת טוב לזה ורע לזה כענין שנאמר ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה (שמות יד) שהיה החושך למצרים ואורה לישראל

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמורא גדול" - שהיית מאיים על מצרים

"ובאזרוע נטויה" - אחז במשל מגבור הנוטה בידו על מי שנלחם בו

מצודת ציון

"ובאזרוע" - האל"ף נוספת

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ זבת" - והיא ארץ אשר החלב נוטף מדדי הבהמות כי ירעו מרעה שמן וחלבם רב והתמרים נוטפים הדבש

מצודת ציון

"זבת" - מלשון זיבה ונטיפה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובתורתך" - בדרכי תורתך לא הלכו

"ותקרא" - ולכן הבאת עליהם מקרה הרעה הזאת המפורש במקרא שלאחריו

מצודת ציון

"ותקרא" - מלשון מקרה ובאה האל"ף במקום ה"א

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשר דברת" - מאז שתלכד העיר הנה כן היה והנך רואה שכן הוא

"הנה הסוללות" - כי הנה אנשי המלחמה העומדים על הסוללות ללחום ממנה הנה כבר באו על העיר ללכדה וכאלו כבר נתנה בידם כי אין כח ביד אנשי העיר לעכב על ידם כי ספו תמו מפני החרב והרעב והדבר

מצודת ציון

"הסוללות" - תל העפר ששופכין מול העיר לעלות עליה להלחם על העיר קרוי סוללה וכן וישפוך סוללה (דנייאל יא)

"והנך" - הנה אתה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והעיר" - והלא העיר נתנה ביד הכשדים ומה אם כן תועלת בקניית השדה הלא הכשדים יקחוה (ועם כי הוא אמר בעצמו לברוך בן נריה שהדבר בא לרמז ואות הנה זה אמר ממחשבות לבו ולא באתהו הנבואה ע"ז כמ"ש)

"ואתה אמרת" - ר"ל ומה זה אשר הודעתני מביאת חנמאל וכאלו אמרת לי בזה שאקנה ממנו השדה ולהזמין עדים כדרך הקונים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הממני" - ר"ל ואם אמנם אני אלהי העולם וכי יהיה שום דבר שיהיה מכוסה ממני לבל אוכל עשוהו וכאומר אף שהארץ ניתנה ביד הכשדים מ"מ בידי להחזירה לישראל ולזה צויתי לך לקנות השדה שיהיה לאות ולרמז שכן אעשה וכאשר יאמר בענין

"כל בשר" - כל הבריות

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - הואיל והכל שלי

"הנני נותן" - אני הוא הנותן את העיר הזאת ביד הכשדים ולא יקחוה בכח זרועם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למען הכעיסני" - ר"ל יודעים היו שאין בהם ממש אבל עשו למען הכעיסני

"והסיכו" - שם על הגגות

"ואת הבתים וגו'" - אף אותם יציתו באש

"ובאו" - אל תוך העיר

מצודת ציון

"והציתו" - ענין הדלקה

"קטרו" - מלשון הקטרה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך מכעיסים" - לא יתרצו אלו במעשה ידיהם אך מכעיסים אותי בהם

"אך עושים הרע וגו'" - ר"ל מעת שלקחתיו לי לעם לא עשו הטוב בעיני כי עשו אך את הרע

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי על אפי וגו'" - כאומר הנה בעבור מעשיהם היו ראויים מזמן רב להסיר את העיר מעל פני השגחתי אלא היה על אפי וחמתי על כי העיר הזאת היתה לי למן היום אשר בנו וגו' והיה על אפי להסירה מעל פני בעון ישראל וכאשר יאמר בענין והוא מקרא מסורס

מצודת ציון

"כי על אפי" - אלא על אפי

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש יהודה" - כל גדול וחשוב ביהודה

"ונביאיהם" - הם נביאי השקר

"על כל רעת" - מוסב למקרא של מעלה לומר שהיה על אפי להסירה בעבור כל רעת בני ישראל וגו' ולכן לא הסרתיה מזמן רב כי ההסרה היה על אפי

מצודת ציון

"ואיש" - ענינו גדול וחשוב וכן הלוא איש אתה (שמואל א כו)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולמד אותם" - ועם כי אני מלמד אותם ע"י הנביאים ואני משכים ומלמד אותם בזריזות רב ועכ"ז אינם שומעים לקבל מוסר ליישר דרכם

"ויפנו אלי עורף" - אחז במשל מבן אדם לרעהו כשאינו רוצה לשמוע דברו מהפך ערפו למולו

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישימו" - שמו הפסילים בבית אשר נקרא שמי עליו להקרא בית ה'

"לטמאו" - למען טמא את הבית

מצודת ציון

"שקוציהם" - מלשון שקץ ותועבה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במות הבעל" - במות עשויות לעבודת הבעל אשר עמדו בגיא בן הנום

"להעביר" - ר"ל להעביר שם באש

"למולך" - כן שם העבודות כוכבים

"אשר לא צויתים" - אפילו לפני לא צויתים להקריב בנים ובנות

"ולא עלתה על לבי" - לשאול דבר כזאת

"לעשות וגו'" - מוסב על להעביר לומר להעביר את בניהם לעשות התועבה הזאת למען החטיאם להכעיס אותי ולא בעבור שחשבו שיש תועלת בזה

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה לכן כה אמר ה'" - ר"ל אף כי על שגברה חטאתם למעלה יגלו מן העיר ואסירם מעל פני אולם הואיל והעיר היא שלי מעולם לכן כה אמר ה' על העיר הזאת אשר תחשבו שבעבור החרב והרעב והדבר נתנה ביד מלך בבל להיות שלו לחלוטין עד עולם

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני מקבצם" - רצה לומר לא כן יהיה כי הנני מקבץ את ישראל מכל הארצות וגו' ואשיב אותם אל המקום הזה וישבו בה לבטח כמאז

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיו לי לעם" - המה יאמינו בי וישמרו מצותי ואני אשגיח עליהם ועל העיר הזאת כמאז

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לטוב להם" - ר"ל לא למען יבוא לי תועלת מה כי אם למען יהיה טוב להם ולבניהם אשר יהיה אחריהם

"ונתתי להם" - רצה לומר אטה לבם להיות להם לב אחד ולא יהיו עוד מסופקים ופוסחים על שתי הסעיפים ולא יפנו מללכת בדרך אחד ליראה את ה' כל הימים

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לבלתי סור" - לבל יסורו מעלי

"לא אשוב" - לא אפנה מהם מלהיטיב עמהם

"ברית עולם" - ברית המתקיים עד עולם

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וששתי עליהם" - יהיה שמחה לפני במה שאיטיב עמהם

"באמת" - ר"ל בנטיעה המתקיימת

"בכל לבי" - באהבה רבה

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הזאת" - אשר הם עתה בה

"אל העם" - על העם

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שממה היא" - ר"ל עד עולם תהיה שממה וכבר נמסרה ביד הכשדים לחלוטין

"ונקנה" - אז יהיה נקנה שדות בארץ הזאת

מצודת ציון

"ונקנה" - מלשון קנין

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובערי ההר וגו'" - הערים העומדים בהר ובעמק ובפאת הדרום

"כי אשיב" - אשיב לארצם את הנשבים ללכת בגולה וכ"ז חוזר למעלה לומר הלא הכל בידי ואשיב ישראל לארצם ולכן צויתי לך לקנות השדה מחנמאל להיות לאות ולרמז שכן יקנו עוד שדות כי ישובו מבבל וישבו בארצם

"בארץ בנימין" - השדות יקנו בארץ בנימין וגו'

"שדות" - לא כן יהיה כי עוד יבוא זמן אשר יקנו שדות בכסף ויכתבו הקנין בספר ובעל השדה יחתום שמו בו ויזמינו עדים וכדרך הנהוג

מצודת ציון

"אשיב" - מלשון השבה

"שבותם" - מלשון שביה