• לדף התרגום על כל הפרק •

בנבואת נחמה של זכריה, נאמר בין השאר:

(זכריה ח ו): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם - גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת!"

פלא הוא דבר מובדל, נפרד ובלתי מושג. בעיני ה', לכאורה, שום דבר לא נפלא, כמו שנאמר גם בפסוקים אחרים:

• (בראשית יח יד): "הֲיִפָּלֵא מה' דָּבָר?! לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן"
• (ירמיהו לב כז): "הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹהֵי כָּל בָּשָׂר, הממני יִפָּלֵא כָּל דָּבָר?!"

אם כך, איך ייתכן שלפי זכריה יש דבר שהוא נפלא בעיני ה'?

1. יש שפירשו, שיש לקרוא גם את הפסוק שלנו בלשון תמיהה, כמו שני הפסוקים האחרים: "בעיני העם, כל נבואות הגאולה נראות מופלאות ובלתי מושגות; אבל האם גם בעיני זה פלא?! כמובן שלא!" (ע"פ ריה"ל) .

• אולם, בניגוד לשני הפסוקים האחרים, אצלנו אין שום סימן דקדוקי לתמיהה, כגון האות הֲ (אך ראו שאלות תמיהה בלי ה השאלה?! ).

2. יש שפירשו, שהביטוי בא להדגיש, עד כמה הניסים בעת הגאולה יהיו גדולים - יותר מכל מה שה' עשה אי פעם: " "עם שאני עושה נפלאות גדולות אשר אינם ידועים לבני אדם, עד שהנפלאות הידועות כמוהם כאין למולם, עם כל זה, הפלא שאעשה לעתיד יהיה נחשב גם בעיני לפלא, כי גדול יהיה מכל הפלאים הידועים והנסתרים" " ( מצודות ) , " "לפי מצב של עתה - הוא דבר נפלא למעלה מן הטבע, כי כפי הטבע קרוב שלא יתקיימו בארץ זמן רב, כי הם מעטים ושפלים" " ( מלבי"ם ) , " "גם בעיני יפלא - איך שבתי" "מן החרון הגדול" " ( רש"י ) .

• אולם, גם הפסוק שהבאנו למעלה, מספר ירמיהו, מדבר על הגאולה, ולמרות זאת נאמר שם שהדבר לא ייפלא מה'!

3. יש שפירשו, שהביטוי מציין את העובדה שה' שינה את תוכניותיו והרחיב אותן, ביחס לתוכניות הגאולה הקודמות: " "נבואת המראות כולה היא עניין מופלא ויוצא דופן, ובפרט מה שאנו מוצאים במלאכים היוצאים ובאים, שאחד הולך למדוד את ירושלים והשני עוצר אותו ואומר לו: "פרזות תשב ירושלים מרב אדם ובהמה בתוכה" (ב, ה-ח). תופעה זו מזכירה כמובן דיונים אחרים אשר יש בהם ויכוח נוקב בפמליא של מעלה... וזהו הדבר אשר עליו נאמר "גם בעיני יִפָּלֵא". כלומר: מלכתחילה הייתה כוונה לפניו יתברך להושיע את ירושלים במידה, ולבנות אותה בגבול ובחומה בלבד - כמו שמפורש באמת בדברי ירמיהו (סוף פרק ל"א). אך אחר כך נפלה ההחלטה המופלאה להרחיב את תחום ירושלים, שתתפשט לכל עבר - והוא כביכול פלא, גם בעיני ה', שפרץ את הגבולות ואת חבל המידה של הנבואה הקדומה, אל מרחבים אין קץ!" " ( יום ייסוד היכל ה' על-פי נבואות חגי וזכריה / הרב יואל בן נון ) . לפי זה, ייתכן שהמשפט מתייחס לפסוקים הקודמים, המדברים על ריבוי האוכלוסיה בירושלים: "כֹּה אָמַר ה'  צְבָאוֹת: עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".

4. אם נקרא את כל הפרקים ז-ח, וננתח את מבנה הנבואה , נגלה שהפסוק נמצא במרכז. בקטע הקודם (פרק ז, פסוקים 10-12) ה' מזכיר את 4 הדרישות שהציבו הנביאים בזמן הבית הראשון, דרישות שהפרתן הביאה לחורבן. בקטע הבא (פרק ח, פסוקים 16-17) ה' מזכיר 4 דרישות חדשות, גבוהות יותר. אם יבחרו בני ישראל לקיים את הדרישות הגבוהות יותר, ימי התענית על החורבן יהפכו לימי שמחה. 

ה' אינו מתערב בבחירתם של בני-ישראל, שהרי " "הכל בידי שמיים - חוץ מיראת שמיים" ". הדרישות החדשות מחייבות את בני ישראל לשלוט בדיבורם, במחשבותיהם וברגשותיהם, וזה מאד קשה. אם הם יצליחו לעמוד בזה זה יהיה פלא גדול - אפילו ה' יתפלא על כך שבני-ישראל הגיעו לרמה כה גבוהה. וזה פירוש הפסוק שלנו: כאשר אתם תתפלאו על השיפור המדהים במעמד שלכם בעולם - גם אני אתפלא על השיפור שחל בתוך ליבכם.

ספר זכריה פרק ח (ו) כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:

לאראל

אמנם מיהוה לא יפלא דבר

אך במרוצת השנים לאורך כל הדורות מתחולל תהליך סינון אשר בו הרשעים נשמדים ורק נשמות הקדושים ממשיכים הלאה עד חזון אחרית הימים ושם הסינון יושלם ואז ....

ככתוב בספר ישעיהו פרק ד (ג) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם: וזה הדבר הנפלא בעיני אלהים

-- daian moshe, 2011-12-23 10:12:27

אולי יש להבחין בין יפלא מ-, שמורה על קוצר יד כביכול, ובין יפלא בעיני, במשמע יהיה נפלא, כלומר יהיה מובדל כמו יפלה.

ובכלל על האחרית מוזכרים דברים מופלאים במקומות רבים

-- hagai hoffer, 2011-12-23 15:43:38