קטגוריה:ירמיהו יד י
נוסח המקרא
כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם
כֹּה אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וַיהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם.
כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָנ֔וּעַ רַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַֽיהֹוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֺנָ֔ם וְיִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽם׃
כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהוָ֜ה לָ/עָ֣ם הַ/זֶּ֗ה כֵּ֤ן אָֽהֲבוּ֙ לָ/נ֔וּעַ רַגְלֵי/הֶ֖ם לֹ֣א חָשָׂ֑כוּ וַ/יהוָה֙ לֹ֣א רָצָ֔/ם עַתָּה֙ יִזְכֹּ֣ר עֲוֹנָ֔/ם וְ/יִפְקֹ֖ד חַטֹּאתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לנוע" - מלשון נע ונד
"חשכו" - ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב)
"רצם" - מלשון רצוי
"ויפקד" - ענין זכרון
מצודת דוד
"לא רצם" - אינו מרוצה להם והנה עתה יזכור את עוונם וישלם הגמול
"לעם הזה" - על העם הזה
"כן אהבו לנוע" - כמו שהם נעים עתה מפני הרעב לבקש מאכל בארצות אחרות כן אהבו מאז להיות נעים ולא חשכו רגליהם מללכת פעם למצרים פעם לאשור לבקש מהם עזרה וכאומר לכן ינועו גם עתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
נדודי גוף כעונש על נדודי נפש
בתקופה של בצורת קשה, התפלל ירמיהו בעד העם (ירמיהו יד א-ט), וה' דחה את תפילתו:
- (ירמיהו יד י): "כה אמר ה' לעם הזה: כן אהבו לנוע, רגליהם לא חשכו, וה' לא רצם, עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם".
התשובה מתייחסת לכמה עניינים:
1. תקופת הבצורת מתאפיינת בנדודים לחיפוש מים ומזון, כפי שתיאר ירמיהו בתחילת הפרק, למשל (ירמיהו יד ג): "ואדריהם שלחו צעוריהם למים, באו על גבים לא מצאו מים, שבו כליהם ריקם, בשו והכלמו וחפו ראשם". על כך עונה ה': "כן אהבו , לנוע! רגליהם לא חשכו!" מה אתה מתלונן על כך שהם נאלצים לנוע ולנוד כדי למצוא מים, הרי כך בדיוק הם אוהבים! הם אוהבים לנוע מגבעה לגבעה כדי לעבוד אלילים, גם כשזה גורם להם צמא: (ירמיהו ב כה): "מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה , ותאמרי נואש, לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך". ה' רומז לירמיהו "אם כל-כך חשוב להם לגוון, אז הנה, אני מגוון להם את החיים ונותן להם אתגר חדש, לחפש מים בשנת בצורת...".
תקופת בצורת מתאפיינת גם בכך שחיות הבר נודדות לחפש מים ומזון: (ירמיהו יד ו): "ופראים עמדו על שפים, שאפו רוח כתנים, כלו עיניהם כי אין עשב"; ייתכן שגם זה משל לבני ישראל, שהרי בפרק ב בני ישראל נמשלו לפרא השואף רוח: (ירמיהו ב כד): "פרה למד מדבר, באות נפשו שאפה רוח , תאנתה מי ישיבנה? כל מבקשיה לא ייעפו, בחדשה ימצאונה"( פירוט ).
2. ירמיהו בתפילתו "האשים" את ה' על כך שהוא מתנהג כמו אורח: (ירמיהו יד ח): "מקוה ישרא, מושיעו בעת צרה! למה תהיה כגר בארץ, וכארח נטה ללון?"מדוע אתה מתנהג כמו אדם שאינו מבני הארץ, שלא אכפת לו מה קורה בארץ? על כך ענה לו ה' "כן אהבו, לנוע!": - גם בני ישראל אהבו לנוע ולהיות גרים ואורחים בארצות הגויים, כדי לבקש מהם עזרה; לכן גם אני מתנהג עמהם כגר וכאורח.
3. וייתכן שהתשובה של ה' מתייחסת לטענה אחרת של ירמיהו (בפסוק ט) "אל תנאץ למען שמך": מכיוון שבני ישראל "אהבו לנוע" מאליל לאליל, שם ה' כבר לא נקרא עליהם. (ראו הסברים נוספים מדוע ה' לא קיבל את טענת "למען שמך" ).
ביטויים דומים מופיעים בהושע, בפרק שמדבר על בקשת עזרה מהגויים: הושע ח יג : "זבחי הבהביי יזבחו בשר ויאכלו - ה' לא רצם; עתה יזכור עוונם ויפקוד חטאותם - המה מצריים ישובו", וגם בהושע ט ט: "העמיקו שיחתו כימי הגבעה; יזכור עוונם, יפקוד חטאותם ."
לעיון נוסף:
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-11.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו יד י"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.