מ"ג ירמיהו יד ט
<< · מ"ג ירמיהו · יד · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ יְהוָה וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּאִ֣ישׁ נִדְהָ֔ם כְּגִבּ֖וֹר לֹא־יוּכַ֣ל לְהוֹשִׁ֑יעַ וְאַתָּ֧ה בְקִרְבֵּ֣נוּ יְהֹוָ֗ה וְשִׁמְךָ֛ עָלֵ֥ינוּ נִקְרָ֖א אַל־תַּנִּחֵֽנוּ׃
רש"י
"ושמך עלינו נקרא" - לפיכך אין כבודך בכך
"תנחנו" - פי' כמו תעזבנומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נדהם" - ענינו כמו נבהל ואין לו דומה
"תניחנו" - מלשון הנחה ועזיבה
מצודת דוד
"ואתה" - הלא אתה שוכן בקרבנו ושמך נקרא עלינו כי אנו נקראים עם ה' ולכן אל תעזבנו לבל יחולל שמך כי יאמרו העכו"ם מבלי יכולת העלים עין מעמו
"כאיש נדהם" - כאיש נבהל שאינו חושש בשום דבר בעבור הבהלה אשר החזיקתהו
"כגבור לא יוכל להושיע" - דרך הגבור מאמד ומשער כחו עד כמה הוא וכאשר יבין כי הדבר אשר הדביקתהו הוא רב מכחו ולא יוכל להושיע אז מושך ידו ולא יעשה עוד גבורות וכאומר וכי אחת מאלה הוא בךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נדהם". אין לו ריע, וענינו אדם שנתבטלו חושיו והרגשותיו. וקרוב עם דום, דמם, וקרוב אליו תרדמה, רדם דמה, ודמה עם דהם מתחלף כמו כבש כשב:
"אל תנחנו". שרשו ינח, ומורה לרוב על הנחת דבר במקום מיוחד שישאר שם, ובמקום שבא על עזיבת הדבר, מובדל הוא מן עזב, נטש, שר"ל בל תניחני שאשאר ואהיה מונח במקום הסכנה שאני בו רק תקחני ממקור הזה, וכן אל תניחני לעושקי, ופה שמצייר שהוא בקרבנו רק אינו מושיע לא יכול לאמר אל תעזבנו, כי לא עזב אותנו והוא בתוכנו, רק הבקשה בל יניח אותנו בצרה:<< · מ"ג ירמיהו · יד · ט · >>