קטגוריה:ירמיהו יד יא
נוסח המקרא
ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לְטוֹבָֽה׃
וַ/יֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑/י אַל־תִּתְפַּלֵּ֛ל בְּעַד־הָ/עָ֥ם הַ/זֶּ֖ה לְ/טוֹבָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
מדוע ה' לא קיבל את תפילת ירמיהו למען שמו
בתקופה של בצורת קשה, התפלל ירמיהו הנביא בעד עם ישראל ואמר:
- (ירמיהו יד ז): "אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו... למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו ה' ושמך עלינו נקרא אל תנחנו"
תפילתו של ירמיהו מבוססת על דברים שה' בעצמו אמר, שהוא מושיע את ישראל למען שמו גם כשאינם ראויים לכך ( פירוט ).
אולם ה' לא קיבל את תפילתו של ירמיהו וענה לו שתי תשובות:
- (ירמיהו יד י): "כה אמר ה' לעם הזה: כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו וה' לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם"
- (ירמיהו יד יא): "ויאמר ה' אלי: אל תתפלל בעד העם הזה לטובה"
מדוע ה' לא קיבל את טענתו של ירמיהו "עשה למען שמך... ושמך עלינו נקרא"?
1. ייתכן שהסיבה היא בפסוק י: מכיוון שבני ישראל "אהבו לנוע", לנדוד מאליל לאליל, שם ה' כבר לא נקרא עליהם, "וה' לא רצם", ולכן הטענה אינה בתוקף (ראו פירושים נוספים על פסוק י.
2. וייתכן שהסיבה רמוזה בפסוק יא: "ויאמר ה' אלי : אל תתפלל בעד העם הזה לטובה". אתה מתפלל בשביל העם הזה, אבל הם עצמם לא מתפללים כך; לך אישית אכן חשוב ששם ה' לא יתחלל, אבל להם זה לא חשוב. מכיוון ששם ה' לא חשוב להם, אי אפשר להשתמש בנימוק הזה לטובתם.
במקומות אחרים בספר ירמיהו ישנן הוכחות שבני ישראל כבר לא מתחשבים בשם ה':
- (ירמיהו ז ל): "כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום ה', שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו". גם בפרק ז אסר ה' על ירמיהו להתפלל בעד העם (בפסוק טז) - ראו אסור להתפלל בעד העם .
-
- (ירמיהו כג כז): "החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל". גם בפרקנו נזכרו נביאי שקר - בפסוקים 13-16.
והמסר: גם כשבני ישראל חוטאים, צריך להשתדל שישמרו לפחות על השם, על הקשר הסמלי בינם לבין ה', כך שנוכל, במקרה הכי גרוע, לבקש מה' שיתחשב בנו "למען שמו". כמובן, עדיף שיהיו לנו זכויות יותר ממשיות...
שאלה : בהמשך תשובת ה', ירמיהו יד יב, כתוב "כי יצומו, אינני שומע אל רינתם": איזו רינה אפשר לרנן כשצמים, ועוד כשיש רעב בארץ וכולם אבלים?! למה ה' לא אומר פשוט שלא ישמע אל תפילתם?
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-11.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו יד יא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.