קטגוריה:יונה א ה
וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּֽירְא֣וּ הַמַּלָּחִ֗ים וַֽיִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָיו֒ וַיָּטִ֨לוּ אֶת־הַכֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽאֳנִיָּה֙ אֶל־הַיָּ֔ם לְהָקֵ֖ל מֵֽעֲלֵיהֶ֑ם וְיוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַסְּפִינָ֔ה וַיִּשְׁכַּ֖ב וַיֵּרָדַֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּֽירְא֣וּ הַ/מַּלָּחִ֗ים וַֽ/יִּזְעֲקוּ֮ אִ֣ישׁ אֶל־אֱלֹהָי/ו֒ וַ/יָּטִ֨לוּ אֶת־הַ/כֵּלִ֜ים אֲשֶׁ֤ר בָּֽ/אֳנִיָּה֙ אֶל־הַ/יָּ֔ם לְ/הָקֵ֖ל מֵֽ/עֲלֵי/הֶ֑ם וְ/יוֹנָ֗ה יָרַד֙ אֶל־יַרְכְּתֵ֣י הַ/סְּפִינָ֔ה וַ/יִּשְׁכַּ֖ב וַ/יֵּרָדַֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אל ירכתי הספינה – אל אחת ירכתי הספינה, כמו: "ויקבר בערי גלעד" (שופטים יב, ז):
וישכב וירדם – מצער הים ומזעפו. אולי לא נכנס קודם זה בספינה:רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
וייראו המלחים – מוליכי הספינה פחדו, וכל אחד מהם צעק להתפלל אל העבודה זרה שלו.
ויטילו – השליכו את הכלים מן הספינה אל הים, להקל מעליהם המשא, למען תוכל ללכת ברדיפה מבלי מונע.
אל ירכתי – רוצה לומר, אל אחת מהירכתיים, וכן: "ויקבר בערי גלעד" (שופטים יב, ז):
מצודת ציון
המלחים – כן ייקראו מוליכי הספינות. וכן: "כל אניות הים ומלחיהם" (יחזקאל כז, ט).
ויטילו – עניין השלכה, כמו: "והטלתי אתכם" (ירמיה טז, יג).
ירכתי – עֵבר וצד, כמו: "ירך המזבח" (ויקרא א, יא).
וירדם – הוא שינה עמוקה, וכן: "והוא נרדם ויעף" (שופטים ד, כא).מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
הלא אחרי שראה הסכנה היה לו לשוב מחטאו לאמר חטאתי ושיאמר לבעלי האניה שיוליכוהו לדרך אשורה וימלא דבר ה', לא לאבד את עצמו בים על לא דבר?, ולמה ירד אל ירכתי הספינה והלא ידוע שבעת תטבע הספינה אז האנשים השוכבים בירכתי הספינה קודמים למות, משא"כ אלה שהם על הספינה למעלה יוכלו להנצל ע"י דף וכדומה, ולמה בקש את המות?:
"וייראו המלחים", וע"י יראתם זעקו איש אל אלהיו בשהאמינו שהזעף הזה בא ע"י קצף אלהיהם, וגם עשו תחבולות אנושיות "ויטילו את הכלים אשר באניה אל הים" כדי שתקל האניה ותעלה על מי הים ולא תטבע, אמנם יונה "ירד אל ירכתי הספינה וירדם", והיה כונתו באשר ירא שבעת תטבע הספינה ויפול לתוך הים יש אפשרות שיצוה ה' לגלי הים שיטרדוהו מגל אל גל עד יושלך אל היבשה כמעשה דר"ע ביבמות, לכן ירד אל ירכתי הספינה. שיש הבדל בין ספינה ובין אניה שספינה נקרא החלק מן האניה שהוא ספון ומכוסה למעלה והוא החדר התחתון שבאניה שמשם לא יפול אל הים רק יבואו מי הים עליו ויטבע שם, (וכמו שהתיר בשו"ת המבי"ט את הנשים שנטבעו בעליהם בחדר הספינה שאין לו דין מים שאין להם סוף לדעתו, באשר מי הים באים אל החדר), וגם היה לו עוד טעם בזה, שבאשר ידע שהסער הזה הוא בשבילו ושאם ימות הוא תחלה יפסק הסער וינצלו אנשי האניה, ירד אל ירכתי הספינה ששם יכנסו המים תחלה ויחנקוהו, ואז ינצלו אנשי הספינה שהם עומדים למעלה:
יונה הנביא ומכניקה של נוזלים
יונה הנביא עלה על ספינה, ופתאום (יונה א ד-ה) "וה', הֵטִיל רוּחַ-גְּדוֹלָה אֶל-הַיָּם, וַיְהִי סַעַר-גָּדוֹל, בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה, יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב, וַיֵּרָדַם ."
איך אפשר להסביר את האדישות של יונה? מדוע הוא לא משתתף במאמצם של המלחים להינצל מטביעה?
המפרשים הציעו הסברים פסיכולוגיים לאדישותו של יונה, אולם מעבר להסברים הפסיכולוגיים, נראה לי שיונה דווקא כן ניסה כמיטב יכולתו לעזור לספינה.
כידוע ממכניקה של נוזלים, ככל שמרכז הכובד של ספינה נמוך יותר, היא יציבה יותר (ראו:
יונה לא יכל לעשות שום דבר ממה שהמלחים עשו: סחורה להטיל אל הים לא היתה לו (הוא בכלל לא היה סוחר - הוא רק רצה לברוח), ולהתפלל אל ה' הוא לא רצה (הוא ברח מפני ה'). הדבר היחיד שיכל לעשות כדי לעזור לספינה, הוא להנמיך את מרכז הכובד שלה, ואת זה עשה בכך שירד ושכב.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-29.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "יונה א ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.