ביאור:יונה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



(יונה א ג): "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה"

מדוע לא רצה יונה לנבא? ראו יונה ד ב.

לאחר שהחליט יונה שאינו רוצה לנבא, מדוע ברח לתרשיש?

1. מבאר רש"י "שאין השכינה שורה בחו"ל". ולכן ה' לא ישלח אותו מחו"ל.

2. כותב המלבי"ם "והנה בחר לרדת דרך ים ולא לברוח לחו"ל דרך המדבר, מפני שהנבואה תחול לפעמים גם בחו"ל כשחל עליו הרוח פעם אחת בארץ ישראל. כמו שמצינו ביחזקאל הנביא שניבא בחו"ל מפני שכבר ניבא בארץ ישראל. וכן אצל אליהו בברחו למדבר מפני איזבל ראה מראות אלהים בהר חורב אע"פ שהיה בחו"ל, והסיבה היא כיון שכבר ניבא בארץ. ומה כתוב "אין השכינה שורה בחו"ל" הוא דוקא אם לא ניבא בארץ. ויונה הנביא ניבא כבר בארץ, כמו שכתוב אצל ירבעם בן יואש מלך ישראל (מלכים ב יד): "הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה, כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר". לכן עלה יונה על האניה, שחשב שבעת יהיה באניה לא תחול עליו רוח ה', או כיון שיורדי הים אין דעתם מיושבת מצער הים עד בואם אל היבשה. או מפני שבאניה לא יכול להתבודד כדי לקבל רוח נבואה מפני עובדי אלילים שהיו על האניה".

וכל זה לא עזר לו, שגם בדגה שלא היה לו ישוב הדעת שרתה עליו רוח נבואה והתפלל. כמבואר בפרק ב'.