קטגוריה:דברים לב ל

<< | ספר דברים • פרק ל"ב • פסוק ל' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם

המהדורה המנוקדת: אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם.

המהדורה המוטעמת:

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃

המהדורה הדקדוקית:

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּ/שְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣/ם מְכָרָ֔/ם וַֽ/יהוָ֖ה הִסְגִּירָֽ/ם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אֵיכְדֵין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֱלָהֵין תַּקִּיפְהוֹן מְסַרִנּוּן וַייָ אַשְׁלֵימִנּוּן׃
ירושלמי (יונתן):	הֵיכְדֵין יְהֵי סַנְאָה חַד רָדִיף אֶלֶף מִנְהוֹן וּתְרֵין יְעִירְקוּן לְרִבּוּתָא מִנְהוֹן אֱלָהֵן מְטוֹל דְתַקִיפְהוֹן מְסָרִינוּן וַיְיָ אַשְׁלֵימִינוּן:
ירושלמי (קטעים):	כַּד הֲווּ יִשְרָאֵל לְעָיַין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרִין פִּיקוּדַיָא הֲוָה חַד מִנְהוֹן רָדִיף אֶלֶף וּתְרֵין מִנְהוֹן רִיבְוָותָא מְעַרְקִין עַל דְחָטוּן וְאַרְגְזוּן קֳדָמוֹי תַּקִיף שְׁבַק יַתְהוֹן בְּיַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"איכה ירדוף אחד" - ממנו אלף מישראל "אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" - מכרם ומסרם בידנו דליבר"ר בלע"ז (איבערגעבען)

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד – מִמֶּנּוּ, אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל.
אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם – מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵנוּ, דליבר"ר [delivrer = למסור, להסגיר] בְּלַעַ"ז.

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

כי לא כצורנו צורם: כך אמר משה, מן הדין היה להם לומר כך שהקב"ה עשה את ולא אלהי הגוים שהרי לא כצורנו של ישראל צורם של אומות העולם, ואעפ"כ אויבינו פלילים ועושים בנו שפטים הלא זאת על ידי הקב"ה שחטאו לו:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"איכה ירדוף אחד אלף" היה להם להבין שאין זה בטבע שאחד ירדוף אלף:

" אם לא כי צורם מכרם" הוא נלחם בם והסיר תקפם ובכן נשתה גבורתם והיו לנשים:

... "ואיבינו" אע"פ שכשדים שחיו אויבי ה' ואויבי עמו כמו שהעיד באמרו לולי כעס אויב אגור ובאמרו מדאש פרעות אויב:

" פלילים" הם בעלי מחשבות שכליות:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

איכה ירדוף. יש לפרשו הערה לגוי שאינו מתעורר בהערה נרגשת שהיא איכה ירדוף אחד וגו' פירוש אחד מהאומות אלף מישראל, פירוש כי בכל מלחמות הרגילים בין האומות לא ימצא דבר כזה שאין שונא משיג כח וגבורה כזו בין העמים:

איכה ירדוף אחד אלף. פירוש א' המיוחד מהאומות אלף מישראל וכו', ועיין מה שפירשתי בפרשת בחקתי בפסוק (ויקרא כ"ו, ח') ורדפו מכם חמשה מאה וגו':

אם לא כי צורם. פירוש מדת הדין, וכמו שפירשתי בפסוק (ד') הצור תמים וגו', ואומרו וה' הסגירם פירוש מדת רחמים עם מדת הדין שזולת זה לא היה כל כך ירידה לישראל שיפלו אלף לפני אחד:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

אם לא כי צורם מכרם - ומעשה בפולמוס שביהודה, שרץ דיקריון אחד אחר בן ישראל בסוס להורגו, ולא הגיעו. עד שלא הגיעו - יצא נחש וכרך לו על עקבו. אמר לו בבקשה ממך אמור לפלוני דבר אחד: לא תהיו סבורים לומר שאנו גומרים ונמסרו בידינו, אלא אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם:

איכה ירדוף אחד אלף - אם לא עשיתם את התורה, היאך אני עושה הבטחתם? הייתם מבקשים שיהא אחד מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה, עכשיו אחד מן האומות רודף אלף ושנים יניסו רבבה:

אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם - איני מסגיר אתכם ע"י עצמי, אלא על ידי אחרים. וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה. ר' יהודה איש טיבעים אומר: משל לאחד שאמר לחבירו: עבד קירי אני מוכר לך - אבל אני אינו כן: מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם, כטמאים ביד טהורים. ומנין שאין מסגירים אלא טמאים? שנא' והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים שנית: