קטגוריה:דברים לב ל

◥

►

◄

איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהוָה הִסְגִּירָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּ/שְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣/ם מְכָרָ֔/ם וַֽ/יהוָ֖ה הִסְגִּירָֽ/ם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

מקראות גדולות דברים

תרגום

אונקלוס:	אֵיכְדֵין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֱלָהֵין תַּקִּיפְהוֹן מְסַרִנּוּן וַייָ אַשְׁלֵימִנּוּן׃
ירושלמי (יונתן):	הֵיכְדֵין יְהֵי סַנְאָה חַד רָדִיף אֶלֶף מִנְהוֹן וּתְרֵין יְעִירְקוּן לְרִבּוּתָא מִנְהוֹן אֱלָהֵן מְטוֹל דְתַקִיפְהוֹן מְסָרִינוּן וַיְיָ אַשְׁלֵימִינוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"איכה ירדוף אחד" - ממנו אלף מישראל

"אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם" - מכרם ומסרם בידנו דליבר"ר בלע"ז (איבערגעבען)

אם לא כי צורם מכרם - ומעשה בפולמוס שביהודה, שרץ דיקריון אחד אחר בן ישראל בסוס להורגו, ולא הגיעו. עד שלא הגיעו - יצא נחש וכרך לו על עקבו. אמר לו בבקשה ממך אמור לפלוני דבר אחד: לא תהיו סבורים לומר שאנו גומרים ונמסרו בידינו, אלא אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם:

איכה ירדוף אחד אלף - אם לא עשיתם את התורה, היאך אני עושה הבטחתם? הייתם מבקשים שיהא אחד מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה, עכשיו אחד מן האומות רודף אלף ושנים יניסו רבבה:

אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם - איני מסגיר אתכם ע"י עצמי, אלא על ידי אחרים. וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה. ר' יהודה איש טיבעים אומר: משל לאחד שאמר לחבירו: עבד קירי אני מוכר לך - אבל אני אינו כן: מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם, כטמאים ביד טהורים. ומנין שאין מסגירים אלא טמאים? שנא' והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים שנית: