מ"ג דברים לב ל
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם.
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיהֹוָה הִסְגִּירָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֵיכְדֵין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֱלָהֵין תַּקִּיפְהוֹן מְסַרִנּוּן וַייָ אַשְׁלֵימִנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | הֵיכְדֵין יְהֵי סַנְאָה חַד רָדִיף אֶלֶף מִנְהוֹן וּתְרֵין יְעִירְקוּן לְרִבּוּתָא מִנְהוֹן אֱלָהֵן מְטוֹל דְתַקִיפְהוֹן מְסָרִינוּן וַיְיָ אַשְׁלֵימִינוּן: |
| ירושלמי (קטעים): | כַּד הֲווּ יִשְרָאֵל לְעָיַין בְּאוֹרַיְיתָא וְנַטְרִין פִּיקוּדַיָא הֲוָה חַד מִנְהוֹן רָדִיף אֶלֶף וּתְרֵין מִנְהוֹן רִיבְוָותָא מְעַרְקִין עַל דְחָטוּן וְאַרְגְזוּן קֳדָמוֹי תַּקִיף שְׁבַק יַתְהוֹן בְּיַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
איכה ירדוף אחד אלף - אם לא עשיתם את התורה, היאך אני עושה הבטחתם? הייתם מבקשים שיהא אחד מכם רודף אלף ושנים יניסו רבבה, עכשיו אחד מן האומות רודף אלף ושנים יניסו רבבה:
אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם - איני מסגיר אתכם ע"י עצמי, אלא על ידי אחרים. וכבר היה מעשה שהזבובים מסרו אותם ביהודה. ר' יהודה איש טיבעים אומר: משל לאחד שאמר לחבירו: עבד קירי אני מוכר לך - אבל אני אינו כן: מוכרני מיד ומסגירני מיד אתכם, כטמאים ביד טהורים. ומנין שאין מסגירים אלא טמאים? שנא' והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים שנית:רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַה' הִסְגִּירָם – מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵנוּ, דליבר"ר [delivrer = למסור, להסגיר] בְּלַעַ"ז.
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" אם לא כי צורם מכרם" הוא נלחם בם והסיר תקפם ובכן נשתה גבורתם והיו לנשים:
... "ואיבינו" אע"פ שכשדים שחיו אויבי ה' ואויבי עמו כמו שהעיד באמרו לולי כעס אויב אגור ובאמרו מדאש פרעות אויב:
" פלילים" הם בעלי מחשבות שכליות:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
איכה ירדוף אחד אלף. פירוש א' המיוחד מהאומות אלף מישראל וכו', ועיין מה שפירשתי בפרשת בחקתי בפסוק (ויקרא כ"ו, ח') ורדפו מכם חמשה מאה וגו':
אם לא כי צורם. פירוש מדת הדין, וכמו שפירשתי בפסוק (ד') הצור תמים וגו', ואומרו וה' הסגירם פירוש מדת רחמים עם מדת הדין שזולת זה לא היה כל כך ירידה לישראל שיפלו אלף לפני אחד: