מ"ג דברים לב כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים לב · כט · >>

מקרא

כתיב: לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם

מנוקד: לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.

עם טעמים: ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את
יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃

תרגום

​​

אונקלוס:
אִלּוּ חֲכִימוּ אִסְתַּכַּלוּ בְּדָא סַבַּרוּ מָא יְהֵי בְּסוֹפְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
אִלוּ הֲווֹ חַכִּימִין הֲווֹן מִסְתַּכְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא וְהִינוּן מִתְבּוֹנְנִין מַה יְהֵי עָתִיד לְמֶהֱוֵי בְּסוֹפֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יבינו לאחריתם" - יתנו לב להתבונן לסוף פורענותם של ישראל

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

לו חכמו ישכילו זאת - אלו נסתכלו ישראל בדברי תורה שניתנה להם, לא שלטה להם אומה ומלכות. ומה אמרה להם? קבלו עליכם עול מלכות שמים והכריעו זה את זה ביראת שמים והתנהגו זה את זה בגמילות חסדים:

<< · מ"ג דברים · לב · כט · >>