קטגוריה:דברים לב יח

<< | ספר דברים • פרק ל"ב • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך.

המהדורה המנוקדת:

צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.

המהדורה המוטעמת:

צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי
וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְﬞלֶֽךָ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

צ֥וּר צ֥וּר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6697
מורפ': HNcmsa יְלָדְךָ֖ יְלָדְ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
ךָ֖ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3ms/Sp2ms תֶּ֑שִׁי תֶּ֑שִׁי - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7876
מורפ': HVqi2ms וַתִּשְׁכַּ֖ח וַ - ו' החיבור
תִּשְׁכַּ֖ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/7911
מורפ': HC/Vqw2ms אֵ֥ל אֵ֥ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 410
מורפ': HNcmsa מְחֹלְלֶֽךָ מְחֹלְלֶֽ - פועל, פולל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 2342 a
מורפ': HVormsc/Sp2ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

צ֥וּר מרכא (משרת, דרגא 5) יְלָדְךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

תֶּ֑שִׁי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַתִּשְׁכַּ֖ח טפחא (מלך, דרגא 2)

אֵ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) מְחֹלְלֶֽךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

צוּר יְלָדְךָ שילד אותך, שיצר אותך תֶּשִׁי שכחת, {ר} וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	דַּחְלַת תַּקִּיפָא דִּי בְּרָאָךְ אִתְנְשִׁיתָא שְׁבַקְתָּא פּוּלְחַן אֱלָהָא דְּעָבְדָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	דַחֲלַת תַּקִיפָא דִבְרָא יַתְכוֹן אִתְנַשְׁתּוּן וְאַנְשֵׁיתוּן מֵימַר אֱלָהָא דְעָבַד יַתְכוֹן מְחִילִין מְחִילִין:
ירושלמי (קטעים):	תַּקִיף דִבְרָא יַתְכוֹן אַנְשֵׁיתוּן וּשְׁבַקְתּוּן מֵימַר אֱלָהָא דִבְרָא יַתְכוֹן וְעָבַד יַתְכוֹן מַחֲלִין מַחֲלִין:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

צור ילדך תשי - אמר להם הקב"ה: עשיתם אותי כאלו אני זכר ומבקש לילד! אלו היתה חיה יושבת על המשבר, לא היתה מצטערת, כענין שנא' מלכים ב יט כי באו בנים עד משבר? ואלו היתה חולה ומבכירה, לא היתה מצטערת, כענין שנאמר ירמיה ד כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה? אלו היו שניים במעיה, לא היתה מצטערת, כענין שנאמר בראשית כא ויתרוצצו הבנים בקרבה? אלו היה זכר שאין דרכו לילד, ומבקש לילד - לא היה צערו כפול ומכופל, כענין שנ' ירמיה ל שאלו נא וראו אם יולד איש זכר?!

ד"א צור ילדך תשי - שכחתם אותי בזכות אבותיכם. וכן הוא אומר ישעיה נא הביטו אל צור חוצבתם, הביטו אל אברהם אביכם, ואל שרה תחוללכם.

ד"א צור ילדך תשי - כל זמן שאני מבקש להיטיב אתכם - אתם מתישים כח של מעלה. עמדתם על הים, ואמרתם שמות טו זה אלי ואנוהו, ובקשתי להיטיב אתכם - וחזרתם ואמרתם במדבר יד נתנה ראש ונשובה מצרים. ועמדתם על הר סיני, ואמרתם שמות כד כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, ובקשתי להיטיב לכם - חזרתם בכם ואמרתם לעגל שמות לב אלה אלהיך ישראל! הוי, כל זמן שאני מבקש להיטיב לכם - אתם מתישים כחו של מעלה:

ותשכח אל מחוללך - ר' מאיר אומר: אל שהחיל בך, אל שנצטער בך. כענין שנ' תהלים מח חיל כיולדה. ר' מאיר אומר: שעשאך מחילים מחילים.

ד"א ותשכח אל מחוללך - אל שהחיל שמו עליך, מה שלא הוחיל שמו על כל אומה ומלכות. וכן הוא אומר שמות כ אנכי ה' אלהיך. ר' נחמיה אמר: אל שעשאך חולים על כל באי העולם - בשעה שאי אתה עושה בתורה; וכן הוא אומר תהלים כט קול ה' על המים... קול ה' יחולל אילות.

ד"א ותשכח אל מחוללך - אל שמוחל לך על כל עוונותיך:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"תשי" - תשכח ור"ד כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחו מלהיטיב לכם

"אל מחוללך" - מוציאך מרחם לשום יחולל אילות חיל כיולדה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יב] כשבא להטיב להם כו'. ואם תאמר, איך יתכן לומר כי הם מתישים כחו חס ושלום, והלא כתיב (ר' איוב לה, ו) "אם חטאת מה תפעל לו". אמנם דקדקו לומר (ספרי כאן) שהם מתישין הכח, רוצה לומר הכח שהוא מאתו מתישין, לא חס ושלום שיהיו מתישין אותו יתברך, כי לא נאמר 'מתישין אותו', רק מתישין כחו. ודע, כי ענין זה, שכאשר יש מקבל יש נותן, וכאשר אין מקבל, דהיינו כאשר אין ישראל ראויים לקבל, אז כאילו אין כאן מקבל. וכאשר אין מקבל, יסולק כח הנותן. וזהו התשת כח, כי כאשר אין כאן מקבל, אז לא נמצא כח פועל. ודבר זה ענין נפלא מאוד:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

תֶּשִׁי – תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם, אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (ספרי שיט).
אֵל מְחֹלְלֶךָ – מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן "יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת" (תהלים כט,ט); "חִיל כַּיּוֹלֵדָה" (ירמיהו ו,כד).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ילדך: כמו ויקטן ילד את אלמודד כמו הוליד:

תשי: תשכח, מן נשה כמו אל תט אל דרכיה מן נטה, והיו"ד בתשי כמו יו"ד מלפניך אל תמחי כמו אל תמחה:

(יט-כ). בניו ובנותיו, בנים לא אמון בם: כאמור למעלה בניו מומם:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"צור ילדך תשי" וגם אתה ישורון המעיין בפנותך אל התענוגים תנשה חכמתך וידיעתך בגדלו: " ותשכח אל מחוללך" שהטיב עמך כאמרו אנכי אנכי הוא מנחמכם ותשכח ה' עושך נוטה שמים כו':

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

צור ילדך תשי. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (זוה"ק ח"ג רז:) בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברא את האדם נמלך במלאכים ואמרו לפניו מה אנוש וגו' (תהלים ח', ה') ונתעצם ה' נגד דברי המלאכים ובראו והעניש המנגדים ע"כ, ולזה כשישראל עוברים רצונו מחלישים טעם לידתו של אדם, והוא אומרו ילדך תשי:

ותשכח אל מחוללך. תתפרש לשון עדי כדרך אומרו (הושע, ב) ותעד נזמה וחלייתה, והכונה שעשאך מחול עדי על כל הנבראים אפילו על המלאכים כאומרו (תהלים ס"ו, י"ב) הרכבת אנוש לראשינו, או על דרך אומרו (ישעיהו מ"ט, ג') ישראל אשר בך אתפאר, שעשאך עדי לו יתברך ורז"ל אמרו (ספרי) דרשות וכפטיש וגו':