קטגוריה:בראשית ג ד
ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֥אמֶר הַ/נָּחָ֖שׁ אֶל־הָֽ/אִשָּׁ֑ה לֹֽא־מ֖וֹת תְּמֻתֽוּ/ן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר חִוְיָא לְאִתְּתָא לָא מְמָת תְּמוּתוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בֵּיהּ הוּא שַׁעְתָּא אָמַר חִוְיָא דִלְטוּר עַל בַּרְיֵהּ וְאָמַר לְאִתְּתָא לָא מְמַת תְּמוּתוּן בְּרַם כָּל אוֹמָנָא סָנֵי בַּר אוֹמָנוּתֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ג - ד) מפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו. ולא היה זה גזרה רק מצד שהזהיר אותנו פן תמותון שהוא סם המות, וע"כ הוסיפה לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו. כי אחר שהוא סם המות הממית תיכף יש להזהר גם מנגיעתו. ומזה מצא הנחש מקום לפתותה במ"ש לא מות תמותון. ובזה למדנו דרך ההסתה ופתוי הנחש אשר הוא נוהג עוד היום הזה, שאם יבא אדם לדרוש אחרי טעמי המצות כאשר יעשו המתפרצים בעם שידרשו עליהם מדוע אסר ה' מינים הטמאים וירצו למצוא בהם הטעם שהם מזיקים לגוף האוכלם, וכשיתברר להם אח"כ שאין בהם סכנה לגוף ישליכו המצוה אחר גום, שאם לא היתה האשה דורשת הטעם רק היל"ל שה' צוה ומי ימרה את דברו ואנחנו לא נדע טעם מצותיו לא היתה באה לידי כך:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ג ד.
לֹא מוֹת תְּמֻתוּן
האישה גמרה לדבר. היא חזרה בקרוב מסוים אחרי דברי אלוהים לאדם, כפי שקורה במשחק 'טלפון שבור'.
האישה הראתה בדבריה שהיא חושבת שהעץ הוא עץ רעל, ולכן אסור לגעת בו. כאשר אדם אמר לה את האיסור, והוסיף את איסור הנגיעה, הוא סילף את דברי אלוהים ונטע מחשבה מוטעית וכך כאשר סכנת הרעל אבדה, לא נשאר איסור. כך למעשה השגיאה נעשתה לפני הרבה זמן, והאישה היתה יכולה גם להאשים את אדם שהוא לא הסביר לה את הסיבה הנכונה לאיסור.
- הנחש פוסק בוודאות: "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן".
הנחש שמע את דברי אלוהים וידע שהעץ הוא עץ "הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב יז). הנחש, המומחה ברעל וארס, הבין שהעץ אינו עץ רעל, ואדם שיאכל ממנו, כמו כל שאר החיות והחרקים שאכלו מעץ, לא ימות מאכילה או נגיעה.
הנחש הבין שאלוהים לא יעשה משפט ויהרוג את אדם לאחר שהוא עמל כל כך להכינו, לימד אותו לתת שמות לחיות ולדבר, ונתן לו את האישה.
אין ספק שהנחש הבין שאלוהים לא יהרוג את יצורו, ויתחיל מחדש. אין ספק שהנחש הבין שבני האדם לא יכולים לחיות לעד בגן עדן. אין ספק שהנחש היה כלי בידי אלוהים לפתות את אדם ואשתו לחטוא, כדי שהם יצאו מגן עדן ויעבדו את האדמה, יקימו את כל בני האדם, וכולם ילמדו את דרך אלוהים לעשות: "צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ג ד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.