קטגוריה:במדבר כד כ
וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַ/יִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖/וֹ וַ/יֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְ/אַחֲרִית֖/וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וַחֲזָא יָת עֲמָלְקָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר רֵישׁ קְרָבַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה עֲמָלֵק וְסוֹפֵיהּ לְעָלְמָא יֵיבַד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא יַת דְבֵית עֲמָלֵק וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר שֵׁירוֹי אוּמַיָא דְאַגִיחוּ קְרָבָא בִּדְבֵית יִשְרָאֵל הִינוּן דְבֵית עֲמָלֵק וְסוֹפֵיהוֹן בְּיוֹמֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא לִמְסַדְרָא סִדְרֵי קְרָבָא עִם כָּל בְנֵי מַדִינְחָא עִם דְבֵית יִשְרָאֵל בְּרַם סוֹפֵיהוֹן דְאִלְיֵין וּדְאִילְיֵין עַד עַלְמָא יְהוֹן לְאוֹבְדָנָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְחָמָא יַת עֲמַלְקָאָה וּנְטַל בִּמְתַל נְבִיוּתֵיהּ וַאֲמַר שֵׁירוּי אוּמַיָא דִסְדָרוּ קְרָבָא כָּל קֳבֵיל יִשְרָאֵל הִינוּן דְבֵית עֲמָלֵק וּבְעִקְבָא בְּסוֹף יוֹמַיָא הִינוּן יְסַדְרוּן לְקִבְלֵיהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא וְסוֹפֵיהוֹן לַאֲבָדָן יֶהֱוֵי וְאוֹבָדוֹנֵיהוֹן עַד לַעֲלָם: |
רש"י (כל הפרק)
"וירא את עמלק" - נסתכל בפורענותו של עמלק
"ראשית גוים עמלק" - הוא קדם את כלם להלחם בישראל וכך תרגם אונקלוס ואחריתו להאבד בידם שנאמר תמחה את זכר עמלקרמב"ן (כל הפרק)
"וירא את עמלק" - נסתכל בפורענותו של עמלק ואמר ראשית גוים עמלק הוא קדם את כלם להלחם בישראל וכך תרגם אונקלוס ואחריתו ליאבד בידם תמחה את זכר עמלק (דברים כה יט) לשון רש"י ויתכן כי "וירא" כפשוטו שהיה בראש הפעור הנשקף על פני הישימון והביט כנגד ארץ עמלק היושב בהר ההוא ואמר כי הוא עתה ראשית גוים כי בראש העמים יחשב כי גבורים היו ואנשי חיל למלחמה ולולי כן לא עלה בלבו לבא להלחם בישראל ולא הוצרך משה לבחור אנשים ולתפלה ולנשיאות כפיו לחולשתו ובנה מזבח וקרא שמו ה' נסי (שמות יז טו) כי חשבה לנס גדול ולכך אמר זה כי הוא ראשית העמים ואחריתו יאבד יותר מכולם כמו שאמר (שם פסוק יד) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים וכן ראשית שמנים (עמוס ו ו) המשובח שבהם שהוא נמנה ראשונה וכן ראשית החרם (שמואל א טו כא) לראש ולקצין (שופטים יא יא) בשמים ראש (שמות ל כג)
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "במדבר כד כ"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.