ביאור:לפרשת בראשית - למה אלוהים ברא את העולם?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לפרשת בראשית - למה אלוהים ברא את העולם?

בראשית ב ג: "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות"

תחילה אומר, כי רבו האזהרות לעיסוק בנסתר, אשר מצוי כמובן גם ב'מעשה בראשית' ונוגע לשאלה שבכותרת, וכן נאמר –

דברים כט כח: "הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם" ,

תהלים קלא א: "ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני" ,

ובן סירא אומר"במופלא ממך אל תדרוש"

וכן מצוטט בתלמוד ועוד.

אך גם כן כתוב:

משלי כה ב: "כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר".

וכן כבר עסקו בשאלה נכבדה זו בקבלה ואמרו, כי ה' ברא את העולם כדי להטיב עם בריאתו. ואולם נאמר גם-כן:

משלי טז ד: "כל פעל ה' למענהו" .

ומכל פנים אני רוצה להציע הסבר אחר.

ורש"י כותב:

"בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני כמ"ש רז"ל (ב"ר) בשביל התורה שנקראת (משלי ח) ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו (ירמי' ב) ראשית תבואתו...".

ואולם אם כך הרי שהעולם נברא גם בשביל עמלק, שנקרא:

במדבר כד כ: "ראשית גוים עמלק" .

וכבר עמדו כל כך.

ולפסוק שלמעלה מפרש רש"י:

"אשר ברא אלהים לעשות - המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי כמו שמפורש בב"ר".

אבל אני כאמור רוצה להציע לפסוק זה הסבר אחר.

שהרי הבעיה היא שהמילה האחרונה נראית כמיותרת ומה אם כן משמעותה?

כאן אני רוצה לטעון, שאפשר לקרוא כאילו כתוב: 'אשר ברא אלוהים כדי לעשות'.

וההסבר הוא כפול: תחילה ביחס לאדם – העולם נברא כדי האדם יפעל ויעשה בו. הגישה הדתית תאמר שמדובר בעשיית מצוות דווקא ואולם אני מתכוון כל עשייה באשר היא.

ולכך יש אמירות רבות תומכות, כמו זו של רבי עקיבא בפרקי אבות –"הכול לפי רוב המעשה".

וכן –"לא המדרש עיקר אלא המעשה".

וכן –"גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה"

ובקבלה עולם העשייה, מתוך ארבע עולמות אבי"ע, הוא הנמוך ביותר, הוא גם זה שבו אנו פועלים.

ועוד היד נטויה.

אך שנית אפשר גם לומר שזו מטרת הבריאה מבחינת אלוהים עצמו, כלומר – שהוא ברא את העולם לשם העשייה עצמה. יסלח לי שאני אומר, אבל במעין ריפוי בעיסוק.

ומהאמירה הנועזת הזו אפשר גם ללמוד הלכה למעשה, שכן עלינו להידמות לבוראנו וכך כשם שהוא פעל ועשה כך גם עלינו לפעול ולעשות, ליצור. שהרי האדם נברא בצלם אלוהים, כך שניתן להשוות, עם כל ההבדל הגדול, בין השניים. וזו גם הסיבה שכן יכול להיות לנו מושג כלשהו על אלוהים, בניגוד לדעת הרמב"ם, שהרי ניצוץ ממנו נמצא בנו.

תדע שהוא כן, שהרי מצאנו גם את האדם בתפקיד מקביל לזה של הבורא:

ישעיהו נא טז: "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה".

וכן נמצא הפסוק:

דברים ל יד: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו".

לא די המחשבה והדיבור, אלא יש צורך גם המעשה.

וכבר כתבתי כי בברית החדשה נמחקה המילה האחרונה וכן משתקף הדבר גם התיאולוגיה שלהם, בסיוג מה.

לבסוף יש לציין, כי כל זה הוא רק דרש וככזה יש להתייחס אליו, בניגוד לדרשנים המנסים להתייחס אל דבריהם כאל פשט הכתוב ומקדיחים את התבשיל. אך כל עוד הדרש יודע שהוא דרש הוא לגיטימי ואף רצוי, שהרי אף הוא בגדר אותה עשייה עליה דיברנו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-10-26.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0102_8