קטגוריה:דברים כט כח
נוסח המקרא
הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת
הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְהַנִּגְלֹת לָׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּׄ עַׄד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.
הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֙ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃
הַ֨/נִּסְתָּרֹ֔ת לַ/יהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑י/נוּ וְ/הַ/נִּגְלֹ֞ת לָ֤ׅ/נׅוּׅ וּׅ/לְׅ/בָׅנֵׅ֙יׅ/נׅוּׅ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַ/עֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַ/תּוֹרָ֥ה הַ/זֹּֽאת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | דְּמִטַּמְרָן קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא וּדְגַלְיָן לַנָא וְלִבְנַנָא עַד עָלְמָא לְמֶעֱבַד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | טְמִירְתָּא גַלְיַין קֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא וְהוּא יִפְרַע מִנְהוֹן וְגַלְיָיתָא יִתְמַסְרָן לָנָא וְלִבְנָנָא עַד עַלְמָא לְמֶעֱבַד לְהוֹן דִינָא מְטוּל לְקַיָימָא יַת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הָדָא: |
רש"י
[יז] נקוד על לנו ולבנינו. בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מג:) פלוגתא דתנאי, ופירש אליבא דרבי נחמיה, ואין צריך להאריך בזה. וטעם אלו י"א נקודות, יש מפרשים דהם י"א נקודות נגד י"א ארורים שקבלו עליהם (רש"י לעיל כז, כד), ולומר דהאי "לנו ולבנינו" נוהג כשקבלו את התורה באלו י"א ארורין. אבל עיקר הפירוש, כי הנקודה בא לעקור, לפיכך נקוד על "לנו ולבנינו" ועל עי"ן שב"עד", כי "לנו ולבנינו" משמע עכשיו ענש על הנגלות, וזה אינו, שלא ענש על הנגלות עכשיו. ולומר, כי בודאי יש עונש על הנגלות, אך עכשיו אינו על הנגלות. והעי"ן שב"עד" נקוד גם כן, כי לשון "עד" מורה על עתיד, ומקצת זמן עתיד לא יענשו גם כן, דהיינו עד שיעברו הירדן, לכך נקוד על מקצת "עד". ומקצת "עד" נשאר לדרוש עם "עד עולם", דודאי עד עולם יענשו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
לנו ולבנינו: לעשות דיני עונשין על פי עדים:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ורש"י פירש שם במסכת סנהדרין כי משקבלו עליהם השבועה נתחייבו בנסתרות, והיה ראוי לינקד לה' אלהינו כדי לדרוש שאין הנסתרות לה' לבדו כי גם לנו הם, אבל לפי שאין כבוד השם לינקד ונקד לנו ולבנינו במקומו. ועל כן הוצרך לינקד עי"ן כנגד אותיות לה' אלהינו להשלים י"א אותיות.
והרמב"ן ז"ל כתב, דעתי בדרך הפשט כי הנסתרות הם החטאים הנסתרים מן העושים אותן, כמו (תהלים יט) שגיאות מי יבין מנסתרות נקני, יאמר הנסתרות לה' לבדו הם, אין בהם לנו עוון אשר חטא, אבל הנגלות שהן הזדונות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת חקת עולם, שכך קבלנו על אשר איננו פה לדורות עולם, ולפי שהביא באלה את ישראל לעשות כל המצות הוציא מן החרם העושה בשגגה, שלא יקולל באלה הזאת, עד כאן.
והחכם רבי אברהם ז"ל פירש, הנסתרות מי שיעבוד עבודה זרה בסתר משפטו ביד השי"ת והוא יפרע ממנו אין לנו בו חיוב.
ושמעתי בשם הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה, הנסתרות לה' אלהינו, יאמר סודות התורה הנסתרים וטעם המצות לשם יתעלה הם, ואם יזכה אדם שיקח אזנו שמץ מנהם בידיעת שרש המצוה ועקרה בנסתר שבה אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני, אין לו להמנע מזה, שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות. והפירוש הזה בעצמו שהם יקר וספיר, אבל אינו בענין הפרשה.
ויתכן לפרש הנסתרות לה' אלהינו, כי מפני שהזכיר בפסוק של מעלה ויתשם וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה, וגלות הנדחים והנפוצים הוא ארוך ביותר, והקץ סתום ונעלם ונסתר, לכך סמך מיד ואמר הנסתרות לה' אלהינו, כלומר אין לנו בו שום ידיעה כי הוא ענין נסתר לה' אלהינו לבדו ואין אתנו יודע עד מה, והנגלות לנו ולבנינו, כלומר כשיהיו אותן הנסתרות נגלות לנו ולבנינו עלינו לעשות את כל דברי התורה הזאת. ולמדנו הכתוב הזה כי תורתנו קיימת לעולם, לא תבטל בזמן מן הזמנים, ואפילו בזמן המשיח, וקיום תורת משה שוה בכל זמן, בין בזמן הנסתרות שהוא הגלות בין בזמן הנגלות שהיא הגאולה. ומזה דרשו רז"ל (דברים טז) ימי חייך, העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח. ועם הפירוש הזה יהיה הפסוק מכוון ונקשר עם מה שהזכיר בפרשה למעלה ולמטה.
ויש לך להתעורר במלת הנסתרת שהוא חסר וא"ו, הנסתרת כתיב, וירמוז הכתוב על השכינה. ומה שקראה הנסתרת לפי שהיתה מסתתרת בענן, והיא הנסתרת ממנו בזמן הגלות שאנחנו בו ובהסתר פנים ממה שכתוב (שם לב) אסתירה פני מהם, ויאמר הכתוב כי הנסתרת מבקשת רחמים לה' אלהינו שיגלה הקץ לנו ולבנינו. וכן מצינו כמה כתובים שמצריכין גאולה לעצמו, וכן דרשו רז"ל (תהלים ט) אגילה בישועתך, בישועתנו לא נאמר אלא בישועתך, וכן (שם ס) הושיעה ימינך וענני, וכן כתיב (שמואל ב ז) אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו. והתבונן בדבר הנביא ע"ה שאמר (ישעיה ל) ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם, וכבר העירותיך על סוד פסוק זה בחבור זה. ויש לך להשכיל עוד כי מהפסוק הזה יוצא שם מומחה לשאלת חלום בצרוף אותיות והם שלשה שמות, כל שם ושם של שלש אותיות וכולן הן תשעה, והוא סוד הטי"ת הכפולה בשם הידוע, והשם הזה מעיד שאין במלת הנסתרות וא"ו, אמנם מצאנו וא"ו של אלהינו שנשארה יחידית מן הצרוף, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הוא "לנו ולבנינו עד עולם". בשביל שאף אחר שגלינו מארצנו וקיים בנו כל דברי הברית, עודינו מחויבים עד עולם "לעשות את כל דברי התורה הזאת". ואף בגלותנו אנחנו עמו והוא אלהינו ששומר אותנו מכליון ומצפה לעת שנשוב אליו באמת ויחזיר אותנו, ובזה תתרפא הארץ מתחלואיה אשר חלה ה' בה לבל יתישבו שם אחרים כנ"ל: הפרשה הזאת תצוה מה שיעשו בנ"י אחרי שיבא עליהם הברכות והקללות וגם יודיעם שכמו שבצאתם ממצרים שהיו חולים בחולי הנפש היתה רפואתם להלוך במדבר ולקבל התורה, ובהתם הדברים האלה באה רפואתם. ועתה שכבר ניתנה התורה שלא תוכל להיות הרפואה הזאת תהיה רפואתם הברכות והקללות ובהתם כל הברכות והקללות אז ירפאו מחולי הנפש וישיבו אל לבם לראות איך שה' שוכן אתם בתוך גלותם, ועי"ז ישיגו חשק להבין דבר ה' ולקיים כל מצותיו ויהיה להם צער על שרובי התורה כמו הקרבנות וכל מצות התלויות בארץ אי אפשר להם לקיים עתה, וכאשר יראה ה' את התעוררותם לשוב אל ה', לעמתם ישוב גם ה' להראותו השגחתו עליהם וירחמם אח"כ יקבצם מכל העמים ויביאם לאדמתן וייטיב עמהם. ולפי שאם עי"ז שהיו בגלות בבל שבעים שנה אף שנתרפאו מחולי הנפש שהיה להם מקודם שגלו שהם ע"ז ג"ע ש"ד אבל השיגו מחלות אחרות הרבה. מכ"ש עתה שהיו כמה מאות שנים בגלות בכל קצוי ארץ, כשיתישבו בארץ וטוב להם תשוב ותראה בהם כל המחלות הנפשיות, לזה יבטיחם שאז יבטל מהם היצה"ר, וכשם שע"י שסבלו תלאות ויסורין בשבעים שנה בגלות בבל ועמדו בנסיון נתבטל מהם ע"י תפלת אנשי כנה"ג יצרא דע"ג, ככה ע"י התלאות הרבות, יבטל מהם כל ענין היצר, מפני שכל ענין היצר הוא נסיונות להאדם. אם יפן אל היוצר או אל היצר, והם כבר עמדו בנסיון ואז יהיה קץ ימי הנסיון ויחלו ימי הגמול, וינבא להם שכאשר יתקבצו לארץ ישראל ויהיו בשלוה יתקבצו
עליהם אויביהם למלחמה שהיא מלחמת גוג ומגוג שדברו הנביאים הרבה מזה, שהם המה אשר רדפו את היהודים בעת גלותם, וה' יביאם לארץ ישראל כדי להענישם לעיניהם, ולפי הקבלה יהיה אז דין ה' על פושעי ישראל, ויותרו מבני ישראל רק מעט, וזה המשפט יכונה בשם יום הדין הגדול, וע"י שיראו משפט ה' יתוספו בתשובה ויקיימו מצות ה' אחרי שיהיו כבר בארץ וה' יברכם בברכה כפולה ומכופלת וישיש בהם כאשר שש עם האבות הקדושים עד"ה (ישעיה ד ג) והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כט כח"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.