מ"ג במדבר כד כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות במדבר


<< · מ"ג במדבר כד · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲזָא יָת שָׁלְמָאָה וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר תַּקִּיף בֵּית מוֹתְבָךְ וְשַׁו בִּכְּרָךְ תַּקִּיף מְדוֹרָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַחֲמָא יַת יִתְרוֹ דְמִתְגַיֵיר וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר מַה תַּקִיף הוּא מַשִׁרְוְיָךְ דִי שַׁוֵיתָא בְּנִקְרַיָא דְטִינְרַיָא מְדוֹרָךְ:
ירושלמי (קטעים):
וַחֲמָא יַת שַׁלְמַיָא וּנְטַל בִּמְתַל נְבִיוּתֵיהּ וַאֲמַר מָה תַקִיף הוּא מֵישְׁרוּיָךְ וְשַׁוְויַית בְּנַקָרַת צוּר בֵּית מְדוֹרָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירא את הקיני" - לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' הזכירו אחר עמלק נסתכל בגדולתם של בני יתרו שנא' בהם תרעתים שמעתים סוכתים

"איתן מושבך" - תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וטעם וירא את הקיני" - גם כן שראה את ארצם כי עם עמלק היה יושב (שמואל א טו ו) וישא משלו ויאמר להם בדרך עצה איתן מושבך ושים בסלע קנך כלומר שים מושבך במקום איתן ובסלע קנך שתסור ותרד מתוך עמלק פן תספה עמו ותשים בסלע איתן מושבך עם ישראל כמו שאמר (שופטים א טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה וגו' ואמר כי אם יהיה לבער קין כלומר ואל תפחד בבואך בישראל כי אם תהיה לבער עמהם כי כאשר יגלו את ישראל יבערו את הארץ מיושב עד מה אשור תשבך לא ישבה אותך לעולם כי תגאל מידו עם ישראל ואם תהיה עם עמלק תהי אחריתך עדי אובד עמהם וכן עד מה ה' תאנף לנצח (תהלים עט ה) עד מה כבודי לכלימה (שם ד ג) כמו עד מתי או שיבאו לגודל דבר כגון מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה אמך לביא (שם יט ב) כלומר עד מה יעלה ויגדל השבי אשר אשור תשבך איננו נחשב לך כלום כי לא תאבד כאשר היית אובד בעמלק ולכן נשא משלו על אשור שיבא עת ארצו גם הוא ואין מי שינצל מיום ה' הגדול והנורא על כל העמים שיבואו צים מיד כתים והם הרומיים וענו את אשור הנזכר וענו עבר שהם ישראל לומר שיענו המגלים והגולים וגם הוא עם כתים עדי אובד בסוף

<< · מ"ג במדבר · כד · כא · >>