עמוס ו
קיצור דרך: t1506
תנ"ך > עמוס > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
הפרק במהדורה המוטעמת
ו א ה֚וֹי הַשַּׁאֲנַנִּ֣ים בְּצִיּ֔וֹן וְהַבֹּטְחִ֖ים בְּהַ֣ר שֹׁמְר֑וֹן נְקֻבֵי֙ רֵאשִׁ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וּבָ֥אוּ לָהֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃
ב עִבְר֤וּ כַֽלְנֵה֙ וּרְא֔וּ וּלְכ֥וּ מִשָּׁ֖ם חֲמַ֣ת רַבָּ֑ה וּרְד֣וּ גַת־פְּלִשְׁתִּ֗ים הֲטוֹבִים֙ מִן־הַמַּמְלָכ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה אִם־רַ֥ב גְּבוּלָ֖ם מִגְּבֻלְכֶֽם׃
ג הַֽמְﬞנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּשׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס׃
ד הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃
ה הַפֹּרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר׃
ו הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף׃
ז לָכֵ֛ן עַתָּ֥ה יִגְל֖וּ בְּרֹ֣אשׁ גֹּלִ֑ים וְסָ֖ר מִרְזַ֥ח סְרוּחִֽים׃
ח נִשְׁבַּע֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה בְּנַפְשׁ֗וֹ נְאֻם־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת מְתָאֵ֤ב אָנֹכִי֙ אֶת־גְּא֣וֹן יַעֲקֹ֔ב וְאַרְמְנֹתָ֖יו שָׂנֵ֑אתִי וְהִסְגַּרְתִּ֖י עִ֥יר וּמְלֹאָֽהּ׃
ט וְהָיָ֗ה אִם־יִוָּ֨תְר֜וּ עֲשָׂרָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים בְּבַ֥יִת אֶחָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
י וּנְשָׂא֞וֹ דּוֹד֣וֹ וּמְסָֽרְפ֗וֹ לְהוֹצִ֣יא עֲצָמִים֮ מִן־הַבַּיִת֒ וְאָמַ֞ר לַאֲשֶׁ֨ר בְּיַרְכְּתֵ֥י הַבַּ֛יִת הַע֥וֹד עִמָּ֖ךְ וְאָמַ֣ר אָ֑פֶס וְאָמַ֣ר הָ֔ס כִּ֛י לֹ֥א לְהַזְכִּ֖יר בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
יא כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ מְצַוֶּ֔ה וְהִכָּ֛ה הַבַּ֥יִת הַגָּד֖וֹל רְסִיסִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַקָּטֹ֖ן בְּקִעִֽים׃
יב הַיְרֻצ֤וּן בַּסֶּ֙לַע֙ סוּסִ֔ים אִֽם־יַחֲר֖וֹשׁ בַּבְּקָרִ֑ים כִּֽי־הֲפַכְתֶּ֤ם לְרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט וּפְרִ֥י צְדָקָ֖ה לְלַעֲנָֽה׃
יג הַשְּׂמֵחִ֖ים לְלֹ֣א דָבָ֑ר הָאֹ֣מְרִ֔ים הֲל֣וֹא בְחׇזְקֵ֔נוּ לָקַ֥חְנוּ לָ֖נוּ קַרְנָֽיִם׃
יד כִּ֡י הִנְנִי֩ מֵקִ֨ים עֲלֵיכֶ֜ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָא֖וֹת גּ֑וֹי וְלָחֲצ֥וּ אֶתְכֶ֛ם מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־נַ֥חַל הָעֲרָבָֽה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל
ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם
ג המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס
ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר
ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף
ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים
ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה יג השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה
א הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל.
ב עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה וּרְדוּ גַת פְּלִשְׁתּים הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם.
ג הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע וַתַּגִּישׁוּן שֶׁבֶת חָמָס.
ד הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.
ה הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר.
ו הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף.
ז לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים.
ח נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ. ט וְהָיָה אִם יִוָּתְרוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבַיִת אֶחָד וָמֵתוּ. י וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן הַבַּיִת וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ וְאָמַר אָפֶס וְאָמַר הָס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם יְהוָה. יא כִּי הִנֵּה יְהוָה מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים. יב הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה. יג הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם. יד כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.
(א) הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל.
(ב) עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה וּרְדוּ גַת פְּלִשְׁתּים הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם.
(ג) הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע וַתַּגִּישׁוּן שֶׁבֶת חָמָס.
(ד) הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק.
(ה) הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר.
(ו) הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף.
(ז) לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים.
(ח) נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מְתָאֵב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב וְאַרְמְנֹתָיו שָׂנֵאתִי וְהִסְגַּרְתִּי עִיר וּמְלֹאָהּ.
(ט) וְהָיָה אִם יִוָּתְרוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבַיִת אֶחָד וָמֵתוּ.
(י) וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ וּמְסָרְפוֹ לְהוֹצִיא עֲצָמִים מִן הַבַּיִת וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת הַעוֹד עִמָּךְ וְאָמַר אָפֶס וְאָמַר הָס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם יְהוָה.
(יא) כִּי הִנֵּה יְהוָה מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים.
(יב) הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים אִם יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה.
(יג) הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר הָאֹמְרִים הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם.
(יד) כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת גּוֹי וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל הָעֲרָבָה.

"הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר" (פסוק ה) - פסיפס משנת 508, מוזיאון ישראל |
א
הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן בירושלים, בירת יהודה וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן היושבים בשלווה בשומרון, בירת ממלכת ישראל, נְקֻבֵי המכנים את עצמם רֵאשִׁית בכור הַגּוֹיִם, וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל וכל ישראל באים אליהם לכבדם.
ב
עִבְרוּ כַלְנֵה שם של ממלכה (הנזכרת גם בבראשית י י - אולי היתה ממוקמת בתל טאיינאט) וּרְאוּ, וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה לעיר חמה הגדולה, וּרְדוּ גַת פְּלִשְׁתּים לעיר גת הפלישתית - הֲטוֹבִים האם טוב מצבם של אותם עמים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה יותר מממלכות יהודה וישראל (למרות שאינם עשירים וחזקים, שורר שם סדר וצדק)? אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם?
ג
הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע אתם המדחיקים ממחשבותיכם את האסון הצפוי לכם, וַתַּגִּישׁוּן מקרבים ומאמצים שֶׁבֶת חָמָס התנהלות המבוססת על גזל.
ד
הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת כאשר הכוונה למיטה שיושבים עליה בהסבה בשעת משתה שֵׁן מקושטות בשנהב וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם נשכבים על מיטתם ולא עובדים, וְאֹכְלִים כָּרִים כבשים מפוטמים מִצֹּאן, וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק הרפת בה מפטמים אותם.
ה
הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר מחשיבים את כלי הנגינה שלהם כאילו הנגינה בהם מגיעה לרמה של דוד המלך.
ו
הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי בגביעים גדולים יַיִן, וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים בשמנים מובחרים את גופם יִמְשָׁחוּ, וְלֹא נֶחְלוּ ואינם כואבים עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף.
ז
לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים בראש שיירת ההולכים לגולה, וְסָר מִרְזַח יסור המשתה סְרוּחִים של אותם סרוחים על מיטתם.
{פ}
ח
נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּנַפְשׁוֹ, נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת: מְתָאֵב מתעב אָנֹכִי אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב מקום גאוות ישראל, המקומות הגבוהים, הארמונות, וְאַרְמְנֹתָיו בגלל ההוללות בהם (כפי שפורט בתחילת הפרק) שָׂנֵאתִי, וְהִסְגַּרְתִּי ולכן אסגיר ביד האויב עִיר וּמְלֹאָהּ.
ט
וְהָיָה אִם יִוָּתְרוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּבַיִת אֶחָד ואותם עשרה שורדים יברחו כולם לבית אחד שישאר שלם, אפילו הם ימותו, וָמֵתוּ.
י
וּנְשָׂאוֹ דּוֹדוֹ דוד המת יבוא לשאת את הגופות וּמְסָרְפוֹ מי שאחראי לשרוף את הגופות לְהוֹצִיא עֲצָמִים עצמות מִן הַבַּיִת, וְאָמַר לַאֲשֶׁר בְּיַרְכְּתֵי הַבַּיִת: "הַעוֹד עִמָּךְ האם עוד מישהו חי נמצא איתך?"? וְאָמַר: "אָפֶס", וְאָמַר: "הָס, כִּי לֹא לְהַזְכִּיר אל תפרסם זאת ברבים, כדי שלא להבהיל אחרים בְּשֵׁם יְהוָה משביע אותו בשם ה'".
יא
כִּי הִנֵּה יְהוָה מְצַוֶּה, וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים לרסיסים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים יבקע.
יב
הַיְרֻצוּן בַּסֶּלַע סוּסִים? אִם יַחֲרוֹשׁ האם אפשר לחרוש בשטח סלעי בַּבְּקָרִים? כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ לרוש, לעשב מר מִשְׁפָּט, וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה ללענה, גם צמח מר.
יג
הַשְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר בהצלחה מדומה, הָאֹמְרִים: "הֲלוֹא בְחָזְקֵנוּ בזכות כוחינו לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם עוצמה, להכות את אויבינו".
יד
כִּי הִנְנִי מֵקִים עֲלֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת, גּוֹי עם שיתקוף אתכם, וְלָחֲצוּ אֶתְכֶם מִלְּבוֹא חֲמָת ממבואות העיר חמה עַד נַחַל הָעֲרָבָה נחל הזורם לים המלח.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: