עמוס ה

תנ"ך > עמוס > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט

<< | ספר עמוס • פרק ה' | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
ה א שִׁמְע֞וּ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י נֹשֵׂ֧א עֲלֵיכֶ֛ם קִינָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ב נָֽפְלָה֙ לֹא־תוֹסִ֣יף ק֔וּם בְּתוּלַ֖ת יִשְׂרָאֵ֑ל נִטְּשָׁ֥ה עַל־אַדְמָתָ֖הּ אֵ֥ין מְקִימָֽהּ׃ ג כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הָעִ֛יר הַיֹּצֵ֥את אֶ֖לֶף תַּשְׁאִ֣יר מֵאָ֑ה וְהַיּוֹצֵ֥את מֵאָ֛ה תַּשְׁאִ֥יר עֲשָׂרָ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ד כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֖ה לְבֵ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל דִּרְשׁ֖וּנִי וִֽחְיֽוּ׃ ה וְאַֽל־תִּדְרְשׁוּ֙ בֵּֽית־אֵ֔ל וְהַגִּלְגָּל֙ לֹ֣א תָבֹ֔אוּ וּבְאֵ֥ר שֶׁ֖בַע לֹ֣א תַעֲבֹ֑רוּ כִּ֤י הַגִּלְגָּל֙ גָּלֹ֣ה יִגְלֶ֔ה וּבֵֽית־אֵ֖ל יִהְיֶ֥ה לְאָֽוֶן׃ ו דִּרְשׁ֥וּ אֶת־יְהֹוָ֖ה וִֽחְי֑וּ פֶּן־יִצְלַ֤ח כָּאֵשׁ֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאָכְלָ֥ה וְאֵין־מְכַבֶּ֖ה לְבֵֽית־אֵֽל׃ ז הַהֹפְכִ֥ים לְלַעֲנָ֖ה מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה לָאָ֥רֶץ הִנִּֽיחוּ׃ ח עֹשֵׂ֨ה כִימָ֜ה וּכְסִ֗יל וְהֹפֵ֤ךְ לַבֹּ֙קֶר֙ צַלְמָ֔וֶת וְי֖וֹם לַ֣יְלָה הֶחְשִׁ֑יךְ הַקּוֹרֵ֣א לְמֵֽי־הַיָּ֗ם וַֽיִּשְׁפְּכֵ֛ם עַל־פְּנֵ֥י הָאָ֖רֶץ יְהֹוָ֥ה שְׁמֽוֹ׃ ט הַמַּבְלִ֥יג שֹׁ֖ד עַל־עָ֑ז וְשֹׁ֖ד עַל־מִבְצָ֥ר יָבֽוֹא׃ י שָׂנְא֥וּ בַשַּׁ֖עַר מוֹכִ֑יחַ וְדֹבֵ֥ר תָּמִ֖ים יְתָעֵֽבוּ׃ יא לָ֠כֵ֠ן יַ֣עַן בּוֹשַׁסְכֶ֞ם עַל־דָּ֗ל וּמַשְׂאַת־בַּר֙ תִּקְח֣וּ מִמֶּ֔נּוּ בָּתֵּ֥י גָזִ֛ית בְּנִיתֶ֖ם וְלֹא־תֵ֣שְׁבוּ בָ֑ם כַּרְמֵי־חֶ֣מֶד נְטַעְתֶּ֔ם וְלֹ֥א תִשְׁתּ֖וּ אֶת־יֵינָֽם׃ יב כִּ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ רַבִּ֣ים פִּשְׁעֵיכֶ֔ם וַעֲצֻמִ֖ים חַטֹּאתֵיכֶ֑ם צֹרְﬞרֵ֤י צַדִּיק֙ לֹ֣קְחֵי כֹ֔פֶר וְאֶבְיוֹנִ֖ים בַּשַּׁ֥עַר הִטּֽוּ׃ יג לָכֵ֗ן הַמַּשְׂכִּ֛יל בָּעֵ֥ת הַהִ֖יא יִדֹּ֑ם כִּ֛י עֵ֥ת רָעָ֖ה הִֽיא׃ ז יד דִּרְשׁוּ־ט֥וֹב וְאַל־רָ֖ע לְמַ֣עַן תִּֽחְי֑וּ וִיהִי־כֵ֞ן יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֛וֹת אִתְּכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּֽם׃ טו שִׂנְאוּ־רָע֙ וְאֶ֣הֱבוּ ט֔וֹב וְהַצִּ֥יגוּ בַשַּׁ֖עַר מִשְׁפָּ֑ט אוּלַ֗י יֶחֱנַ֛ן יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃
　　　 טז לָ֠כֵ֠ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֲדֹנָ֔י בְּכׇל־רְחֹב֣וֹת מִסְפֵּ֔ד וּבְכׇל־חוּצ֖וֹת יֹאמְר֣וּ הוֹ־ה֑וֹ וְקָרְא֤וּ אִכָּר֙ אֶל־אֵ֔בֶל וּמִסְפֵּ֖ד אֶל־י֥וֹדְעֵי נֶֽהִי׃ יז וּבְכׇל־כְּרָמִ֖ים מִסְפֵּ֑ד כִּֽי־אֶעֱבֹ֥ר בְּקִרְבְּךָ֖ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
　　
יח ה֥וֹי הַמִּתְאַוִּ֖ים אֶת־י֣וֹם יְהֹוָ֑ה לָמָּה־זֶּ֥ה לָכֶ֛ם י֥וֹם יְהֹוָ֖ה הוּא־חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ יט כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֥וּס אִישׁ֙ מִפְּנֵ֣י הָאֲרִ֔י וּפְגָע֖וֹ הַדֹּ֑ב וּבָ֣א הַבַּ֔יִת וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־הַקִּ֔יר וּנְשָׁכ֖וֹ הַנָּחָֽשׁ׃ כ הֲלֹא־חֹ֛שֶׁךְ י֥וֹם יְהֹוָ֖ה וְלֹא־א֑וֹר וְאָפֵ֖ל וְלֹא־נֹ֥גַֽהּ לֽוֹ׃ כא שָׂנֵ֥אתִי מָאַ֖סְתִּי חַגֵּיכֶ֑ם וְלֹ֥א אָרִ֖יחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶֽם׃ כב כִּ֣י אִם־תַּעֲלוּ־לִ֥י עֹל֛וֹת וּמִנְחֹתֵיכֶ֖ם לֹ֣א אֶרְצֶ֑ה וְשֶׁ֥לֶם מְרִיאֵיכֶ֖ם לֹ֥א אַבִּֽיט׃ כג הָסֵ֥ר מֵעָלַ֖י הֲמ֣וֹן שִׁרֶ֑יךָ וְזִמְרַ֥ת נְבָלֶ֖יךָ לֹ֥א אֶשְׁמָֽע׃ כד וְיִגַּ֥ל כַּמַּ֖יִם מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה כְּנַ֥חַל אֵיתָֽן׃ כה הַזְּבָחִ֨ים וּמִנְחָ֜ה הִֽגַּשְׁתֶּם־לִ֧י בַמִּדְבָּ֛ר אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ כו וּנְשָׂאתֶ֗ם אֵ֚ת סִכּ֣וּת מַלְכְּכֶ֔ם וְאֵ֖ת כִּיּ֣וּן צַלְמֵיכֶ֑ם כּוֹכַב֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם לָכֶֽם׃ כז וְהִגְלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵהָ֣לְאָה לְדַמָּ֑שֶׂק אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל ב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה ג כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל ד כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו ה ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון ו דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל ז ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו ח עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו ט המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא י שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו יא לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם יב כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו יג לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא יד דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם טו שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף טז לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי יז ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה יח הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור יט כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש כ הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו כא שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם כב כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט כג הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע כד ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן כה הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל כו ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם כז והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו

מנוקד

א שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ. ג כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ. ה וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן. ו דִּרְשׁוּ אֶת יְהוָה וִחְיוּ פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף וְאָכְלָה וְאֵין מְכַבֶּה לְבֵית אֵל. ז הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ. ח עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ. ט הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז וְשֹׁד עַל מִבְצָר יָבוֹא. י שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ. יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ. יג לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא. יד דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם. טו שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. טז לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכָל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי. יז וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ אָמַר יְהוָה. יח הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ. כ הֲלֹא חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה וְלֹא אוֹר וְאָפֵל וְלֹא נֹגַהּ לוֹ. כא שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם. כב כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט. כג הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע. כד וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן. כה הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל. כו וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם. כז וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

מנוקד ובשורות

(א) שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה בֵּית יִשְׂרָאֵל.

(ב) נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ.

(ג) כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל.

(ד) כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ.

(ה) וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן.

(ו) דִּרְשׁוּ אֶת יְהוָה וִחְיוּ פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף וְאָכְלָה וְאֵין מְכַבֶּה לְבֵית אֵל.

(ז) הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ.

(ח) עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת וְיוֹם לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ יְהוָה שְׁמוֹ.

(ט) הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז וְשֹׁד עַל מִבְצָר יָבוֹא.

(י) שָׂנְאוּ בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ וְדֹבֵר תָּמִים יְתָעֵבוּ.

(יא) לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם עַל דָּל וּמַשְׂאַת בַּר תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ בָּתֵּי גָזִית בְּנִיתֶם וְלֹא תֵשְׁבוּ בָם כַּרְמֵי חֶמֶד נְטַעְתֶּם וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם.

(יב) כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ.

(יג) לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא.

(יד) דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם.

(טו) שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף.

(טז) לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי בְּכָל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד וּבְכָל חוּצוֹת יֹאמְרוּ הוֹ הוֹ וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל וּמִסְפֵּד אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי.

(יז) וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבְּךָ אָמַר יְהוָה.

(יח) הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר.

(יט) כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ.

(כ) הֲלֹא חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה וְלֹא אוֹר וְאָפֵל וְלֹא נֹגַהּ לוֹ.

(כא) שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.

(כב) כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט.

(כג) הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע.

(כד) וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן.

(כה) הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל.

(כו) וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.

(כז) וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

קינה על נפילת בית ישראל

א שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹשֵׂא עֲלֵיכֶם קִינָה, בֵּית יִשְׂרָאֵל: ב נָפְלָה תיפול (מדובר בנבואה לעתיד, שנאמרת כקינה - כאילו הדבר כבר קרה), לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. נִטְּשָׁה הושלכה עַל אַדְמָתָהּ, אֵין מְקִימָהּ.

ג כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף שיש בה 1000 תושבים (היוצאים ובאים בשער העיר) תַּשְׁאִיר ישרדו בה מֵאָה, וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל בכל ערי ישראל. {ס}

"הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט" (פסוק ז) - לענה חד זרעית. הלענה ידועה בטעמה המריר ונזכרת בתנ"ך 8 פעמים, תמיד כמשל לדבר רע: ע"ז, ניאוף או עיוות הדין; או משל לייסורים של חורבן, עוני וגלות

קריאה לחזרה אל ה', על מנת לחיות בשלום

ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל: דִּרְשׁוּנִי בקשו אותי, חיפצו בקרבתו של ה' וִחְיוּ. ה וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל, וְהַגִּלְגָּל ולמרכז הע"ז בגלגל לֹא תָבֹאוּ, וּבְאֵר שֶׁבַע שכנראה גם בה היה מרכז של ע"ז לֹא תַעֲבֹרוּ. כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה, וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן לריק (כינוי נפוץ לבית אל, כמו בהושע ד טו: "וְאַל תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן"). ו דִּרְשׁוּ אֶת יְהוָה וִחְיוּ, פֶּן יִצְלַח יבער כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף מלכות שומרון, וְאָכְלָה וְאֵין מְכַבֶּה האש תשרוף מבלי יכולת לכבותה לְבֵית אֵל. ז הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה לצמח מר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ על הארץ, בביזיון הִנִּיחוּ. ח עֹשֵׂה הרי ה' הוא הבורא כִימָה וּכְסִיל קבוצות של כוכבים (בימינו נקראים כך הפליאדות ואוריון), וְהֹפֵךְ ויכול להפוך לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת חושך עמוק (אתם הופכים משפט ללענה, אך הזהרו מה' שיכול להפוך כל דבר: חושך לאור, וכן, בהמשך הפסוק, את מי הים להעלות ליבשה), וְיוֹם לַיְלָה כמו לילה הֶחְשִׁיךְ. הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם מורידם מהעננים כגשם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ - יְהוָה שְׁמוֹ. {ס}
ט הַמַּבְלִיג המחזק שֹׁד שודד עַל עָז כך שיתגבר על אויב חזק, וְשֹׁד ואותו שודד (או: חורבן) עַל מִבְצָר יָבוֹא יצליח לכבוש מבצר.

שנאת העם את המוכיח

י שָׂנְאוּ על מי ששנאו בַשַּׁעַר מוֹכִיחַ את הנביא העומד בשער העיר ונושא דברי תוכחה, וְדֹבֵר תָּמִים ואת האומר דבריו ביושר יְתָעֵבוּ. יא לָכֵן יַעַן בּוֹשַׁסְכֶם הרמיסה שלכם עַל דָּל, וּמַשְׂאַת בַּר מס על תבואה תִּקְחוּ מִמֶּנּוּ, בָּתֵּי גָזִית אבנים מסותתות בְּנִיתֶם - וְלֹא וכעונש, לא תֵשְׁבוּ בָם, כַּרְמֵי חֶמֶד כרמים משובחים נְטַעְתֶּם - וְלֹא תִשְׁתּוּ אֶת יֵינָם. יב כִּי יָדַעְתִּי
פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם, צֹרְרֵי צַדִּיק, לֹקְחֵי כֹפֶר שוחד, וְאֶבְיוֹנִים ואת דין האביונים בַּשַּׁעַר בבית המשפט הנמצא בשער העיר הִטּוּ. יג לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם ישתוק, ולא ינסה להוכיח את העם אשר רק ישנא אותו (פסוק י), כִּי עֵת רָעָה הִיא.

קריאה לבקש טוב ולשנוא רע

יד דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל ואל תעשו רָע, לְמַעַן תִּחְיוּ. וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם במידה כנגד מידה לטובה: ככל שאתם "דִּרְשׁוּ טוֹב" כך ה' ידרוש את טובתכם. טו שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב, וְהַצִּיגוּ העמידו במקומו בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט, אוּלַי יֶחֱנַן יתן חנינה יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף את שורדי ממלכת ישראל. {ס}

יום ה' - יום מספד ואסונות, שלא כדאי לכם לצפות לו

טז לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֲדֹנָי: בְּכָל רְחֹבוֹת מִסְפֵּד, וּבְכָל חוּצוֹת יֹאמְרוּ: "הוֹ הוֹ קריאת צער". וְקָרְאוּ אִכָּר אֶל אֵבֶל לחקלאים להגיע להתאבל, וּמִסְפֵּד וכדי לספוד למתים, יקראו אֶל יוֹדְעֵי נֶהִי היודעים לקונן. יז וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד יהיה מספד (למרות שלרוב כרמים משמשים לאירועים משמחים), כִּי אֶעֱבֹר להענישך בְּקִרְבְּךָ - אָמַר יְהוָה. {ס}

יח הוֹי הַמִּתְאַוִּים אבוי למיחלים שיגיע אֶת יוֹם יְהוָה - לָמָּה זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה? הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר שהרי כשיגיע, לפחות בתחילתו, יהיה רצוף אסונות (כפי שמתאר המשל בפסוק הבא). יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב, וּבָא הַבַּיִת, וְסָמַךְ ישעין יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ. כ הֲלֹא חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה, וְלֹא אוֹר, וְאָפֵל וְלֹא נֹגַהּ לוֹ.

דחיית הפולחן הכוזב - אם לא תעשו צדק ומשפט תושלכו לגלות יחד עם אליליכם

כא שָׂנֵאתִי, מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, וְלֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם את ניחוח הקורבנות שאתם זובחים בימי אספותיכם. כב כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם - לֹא אֶרְצֶה, וְשֶׁלֶם בקרבנות השלמים מְרִיאֵיכֶם המריא שלכם, בקר גדול לֹא אַבִּיט. כג הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ את השמעת שיריך הרבים, וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע. כד וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט במקום זבחים ונגינה, אעדיף שצדק יזרום בכל מקום כמים, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן. כה הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי זבחתם לי (אמנם הוקרבו קורבנות במשכן כשחנו למרגלות הר סיני, אך הם היו מעטים יחסית, ואתם חושבים שבגלל שהיום אתם מקריבים כמות גדולה יותר הרי שבכך אתם מכפרים על חטאיכם) בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל.

כו וּנְשָׂאתֶם תסחבו לגלות (כפי שכתוב בפסוק הבא) אֵת 'סִכּוּת' מַלְכְּכֶם הפסל שאתם עובדים לו (מוזכר גם במלכים ב יז ל: "וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת") וְאֵת 'כִּיּוּן אולי הכוונה לאליל נינורתה או Kaiwan המשוייך לכוכב שבתאי' צַלְמֵיכֶם, 'כּוֹכַב אליל המשוייך לכוכב חמה' אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם; כז וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם יחד עם אליליכם מֵהָלְאָה מעבר (צפונית) לְדַמָּשֶׂק - אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ. {פ}

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.