עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. II. 1910.pdf/18

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה

אבא יען ששניהם היו כהנים ושניהם עלו לא"י ושניהם היו תלמידי דר' חנינא, אבל מירושלמי מו"ק רפ"ג משמע שלא היה אחי רב שמן בר אבא שאמרו שם כשרצה רב שמן ב"א לירד לבבל ביקש מר' חנינא שיתן לו כתב א"ל למחר אני הולך אצל אבותיך יהו אומרין לי נטיעה אחת של חמדה שהיתה לנו בא"י התרתה לצאת לחו"ל, ואם רחב"א היה אחיו א"כ היה שני בניו בא"י.

והרב בעל משפחות סופרים ז: יאמר שאפשר שהיה בן "אבא" אבי אבא אבוה דשמואל, ולפי דעתו היו שלשה אחין אבא אבוה דשמואל ור' חייא בר אבא ורב שמן ברב אבא, וזה רחוק מן האמת כידוע שאבוה דשמואל היה בזמן רבי ואבא אביו עוד קודם רבי וא"כ איך אפשר שבנו ר' חייא ב"א יאריך ימים עד רבא כמפורש ברכות טו. וגיטין סג: שרבא שלח מבבל שאלה לשאול ממנו, וזה הוא לערך ק"נ שנה.

אך זאת ידוע לנו בבירור שהיה בבלי כמפורש שבת קה:, ב"ב קז:, בכורות יח. ובירושלמי ברכות פ"ו ה"א וסוף מעשרות, שביעית פ"א ה"ה, סוכה פ"ד ה"א, כתובות פ"ט ה"יא.

והיה כהן כמפורש ברכות פ"ג ה"א־כא. כי סליק דוקליטינוס מלכא ראו שר"ח בא בא מיפסע על קברים דצור (אע"פ שהיה כהן).

מי היו רבותיו בבבל לא נודע לנו כי כפי הנראה כשעלה לא"י היה עוד עול ימים, ואפשר שזכה לקבל מרב כדמצינו חולין צב. ר"ח בר אבא אמר רב, (ובסה"ד מביא גם מגיטין לח: אבל גרסא שלנו שם ר"ח בר אבין), וכן מצינו חולין נ: שאמר לדידי מפרשא לי מיניה דגניבא אמברא דנהדרעא (וידוע שגניבא היה בזמן רב), אבל מה שמצינו עירובין לב. יתיב ר"ח בר אבא ור' אסי ורבה בר נתן ויתיב רב נחמן גבייהו, זה היה אח"כ כשהיה רבות בשנים בא"י וחזר לבבל וכאשר נפרש לקמן.

וכשבא לא"י מצא עוד את גדולי אמוראי דור הראשון, כר' חנינא שזכה לשמשו כהוריות פ"ג סה"ד ר' חנניה (הוא ר' חנינא כדמובא שם בסמוך) הוה מיסתמיך בר' חייא בר אבא, וכן שימש את רי"בל כמפורש שבת פ"א רה"ב, קידושין פ"א ה"ז שרי"בל הוה מיסתמיך על כתפיה דר"ח בר בא – א"ל ולא כן אלפן רבי – א"ל חייא בני וכו', ר' חייא ב"א ארי"בל חולין צח., חלה פ"ב ה"א יומא ספ"ד, ר"ה רפ""ג, נזיר פ"ו ה"ט, ובקידושין ל. יסופר שרח"בא אשכחיה לרי"בל דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי לינוקא לבי כנישתא א"ל מאי כולי האי? א"ל ומי זוטר וכו'.

וכן מצינו רח"בא א"ר יונתן כסנהדרין ז., בכורות נה..

אבל את ראשי הדור הראשון שימש אך זמן קצר, כי בא לעת זקנתם, ואך ר' יוחנן היה רבו המובהק ששימשו ימים רבים וכדמצינו רח"בא אר"י כברכות ה. טי. לד: לה: מח. נג., שבת מה. פו: קה: קיד. קיח: קכג. קלא. קמז:, עירובין נד. סב. סג., פסחים יט: פו:, יומא לח: פד., ר"ה ט:, מגילה יט:, תענית יד: יח., חגיגה טז., מו"ק יט. כ. כא: כב:, יבמות יא: מד. מו: מז. עט. עט:, כתובות צו., נדרים פז:, נזיר כג: נח:, גיטין כג:, קידושין טו:, סב. סז: עא: עה. פ., סוטה ד:, ב"ק נז. סב: עה. קו: קיד: קיח:, ב"מ יב: יז לד. עח. פה., ב"ב י. לט. סט. פב. קג., סנהדרין ז: כט. לג: צא:, שבועות יח: לח:, ע"ז כה: לז: עה., זבחים כה: עח. קד. קטו: קיח., מנחות כט. נ:, חולין יח. יט. לב. פב. פה. צב. צג: קג., בכורות מה. נה., תמורה יב., נדה נז. סה:.