ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קטו א
העיקר, וכן "יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ה ט). וכתב רבי יעקב בן אלעזר כי בספר הללי אשר בטוליטולא "לֹא תֵאָפֵה חָמֵץ" (ויקרא ו י) בצרי, ולא מצאנוהו אנחנו כן בספרים המדויקים. יִבָּנוּ – "עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים" (ירמיהו לב טו). תִּבָּנוּ, תִּבָּנֶה – "תִּבָּנֵה וְתִכּוֹנֵן" (במדבר כא כז). תִּבָּנִי, תִּבָּנֶינָה – "וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה" (ישעיהו מד כו) בסגול. וכן כל אשר במשקלו בסגול: "תֵעָשֶׂינָה" (ויקרא ד ב), "תֵּאָפֶינָה" (ויקרא כג יז). ובא "הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה" (רות א יג) בצרי, לפיכך אני אומר ששרשו עגן. ובחסרון: הִבָּן. אית"ן: אִבָּן, יִבָּן, תִּבָּן נִבָּן. וכלם פ"א-הפעל בקמץ מנחי הלמ"ד: "תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ" (ישעיהו מז ג), "וַיִּקָּר אֱלֹהִים" (במדבר כג ד), "פִּתִּיתַנִי יְיָ וָאֶפָּת" (ירמיהו כ ז). אבל "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט" (עמוס ה כד) הוא בפתח, שהוא מפעלי הכפל מענין "גֻּלֹּת מָיִם" (יהושע טו יט). אבל נמצאו מנחי הלמ"ד עם שהעי"ן שלו חי"ת פתח: "יִדַּ֖חוּ וְנָפְלוּ בָהּ" (ירמיהו כג יב), "בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם" (תהלים קט יג). ובא "יִדַּחוּ" מלעיל שלא כמנהג. ואם פ"א-הפעל גרונית נו"ן נִפְעַל בפתח: "וְנַעֲלָה הֶעָנָן" (במדבר ט כא), "(אשר) לֹא נַעֲשָׂה כֵן" (מ"א י כ), "מְאֹד נַעֲלֵיתָ" (תהלים צז ט), "נַעֲנֵיתִי לוֹ בָא" (יחזקאל יד ד), "הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל ט ד), "אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם" (יחזקאל לד ד). או בסגול: "הַנֶּחֱרִים בָּךְ" (ישעיהו מא יא), "נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי" (דניאל ח כז), "נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ" (ירמיהו יב יג). ובא בחירק: "נִחֲרוּ בִי" (שה"ש א ו), "הֲנִהְיָה כַּדָּבָר" (דברים ד לב), "נִהְיֵיתִי" (דניאל ח כז), "נִהְיֵיתָ לְעָם" (דברים כז ט). והעתידים, הנוספות בצרי: "הֵעָלוּ מִסָּבִיב" (במדבר טז כד), "וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה" (בראשית לד ז), "עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" (אסתר ה ו), "וַיֵּעָלוּ… מִסָּבִיב" (במדבר טז כז). ובא "וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן" (יחזקאל לו ג), העי"ן בשוא-ופתח.
הִפְעִיל: הִגְלָה, הִגְלֵיתָ, הִגְלֵתִי – עי"ן-הפעל בצרי, כמו "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ" (שמות לב ז). או בחירק: "אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ" (שמות לג א), "כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ" (במדבר יד יג), "הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל" (מ"ב ב י), "הִרְאִיתָ עַמְּךָ קָשָׁה" (תהלים ס ה). הִגְלוּ, הִגְלִיתֶם בחירק – "וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים" (במדבר לה יא); או בצרי: "כִּי הִתְעֵיתֶם בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם" (ירמיהו מב כ), "הִרְבֵּיתֶם חַלְלֵיכֶם בָּעִיר הַזֹּאת" (יחזקאל יא ו). הִגְלְתָה – "הִפְנְתָה לָנוּס" (ירמיהו מט כד). ובתי"ו תמורת ה"א הנקבה ונפלה למ"ד-הפעל: "תְּאֻנִים הֶלְאָת" (יחזקאל כד יב), "וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ" (ויקרא כו לד) –