סידור/נוסח עדות המזרח/שבת/קידוש
פותחים בשירים:
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
- מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
- מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
- מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
(יש הנוהגים להוסיף בית הפותח ב"בְּשִׁבְתְּכֶם")
צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
- מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
י אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. יא בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. יב גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ. יג דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ. יד הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. טו וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. טז זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע [נָטְעָה] כָּרֶם. יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ. יח טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בליל [בַלַּיְלָה] נֵרָהּ. יט יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ. כ כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן. כא לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. כב מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ. כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ. כד סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי. כה עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן. כו פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ. כז צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל. כח קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ. כט רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. ל שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל. לא תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. (משלי לא, י-לא)
יש מוסיפים:
לתרגום לעברית וביאורים, ראו: ביאור:אזמר בשבחין
אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין לְמֵיעַל גּוֹ פִתְחִין דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין:
נְזַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא בִּפְתוֹרָא חַדְתָּא וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא דְּנַהֲרָא עַל רֵישִׁין:
יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וּבֵנַיְהוּ כַלָּה בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין:
יְחַבֵּק לָהּ בַּעְלָהּ וּבִיסוֹדָא דִילָהּ דְּעָבִיד נַיְחָא לָהּ יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין:
צְוָחִין אַף עַקְתִין בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין בְּרַם אַנְפִּין חַדְתִּין וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין:
חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי וּבִרְכָאָן דִּנְפִישִׁין:
קְרִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין עֲבִידוּ תִּקּוּנִין לְאַפָּשָׁא זִינִין וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין:
לְמֶעְבַד נִשְׁמָתִין וְרוּחִין חַדְתִּין בְּתַרְתֵּין וּתְלָתִין וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין:
וְעִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא דְּיִתְעַטֵּר כֹּלָּא בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין:
רְשִׁימִין וּסְתִימִין בְּגַוָּהּ כָּל עָלְמִין בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין:
יְהֵא רַעֲוָא קַמֵּיהּ דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵיהּ דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵיהּ בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין:
אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא מְנַרְתָּא דִסְתִימָא וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא בִּצְפוֹנָא אַרְשִׁין:
בְּחַמְרָא גּוֹ כַסָּא וּמְדָאנֵי אַסָּא לְאָרוּס וַאֲרוּסָה לְהִתַּקְפָא חַלָּשִׁין:
נְעַטֵּר (נ"א נַעֲבֵד) לְהוֹן כִּתְרִין בְּמִלִּין יַקִּירִין בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין:
שְׁכִינְתָּא תִּתְעַטָּר בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר בְּוָוִין תִּתְקַטָּר וְזִינִין דִּכְנִישִׁין:
שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין מְסָאֲבִין דִּרְחִיקִין חֲבִילִין דִּמְעִיקִין וְכָל זִינֵי חַרְשִׁין:
לְמִבְצַע עַל רִפְתָּא כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא סְתִימִין וּפְרִישִׁין:
מְשַׁח זֵיתָא דַכְיָא דְטַחֲנִין רֵחַיָּא וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין:
הֲלָא נֵימָא רָזִין וּמִלִין דִּגְנִיזִין דְּלֵיתְהוֹן מִתְחַזִין טְמִירִין וּכְבִישִׁין:
אִתְעַטְרַת כַּלָּה בְּרָזִין דִּלְעֵלָא בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא דְּעִירִין קַדִּישִׁין:
קידוש ללילה
[עריכה]קידוש הוא איזכור קדושת היום (שבת או חג) בדיבור. הקידוש מתבצע על ידי ברכה הנאמרת על כוס יין בשבתות ובחגים. הקידוש הוא קיום מצוות "זכור את יום השבת לקדשו" שהיא מצוות עשה מן התורה. כיוון שחז"ל דרשו שזכירה פירושה זכירת השבת (או החג) על ידי היין, בדרך כלל זו הצורה שבה נעשה הקידוש כיום.
(וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר)
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סַבְרִי מָרָנָן ועונים: לְחַיִּים
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
קידושא רבא
[עריכה]גם בבוקר השבת או החג נערך קידוש, אך הוא מתבטא בברכת הגפן בלבד. עם זאת, נהגו בקהילות שונות להוסיף פסוקים מעניין היום לפני הברכה. הקידוש נקרא "קידושא רבא" (ארמית: הקידוש הגדול, בלשון סגי נהור, בשל אורכו הקצר), על פי הגמרא במסכת פסחים (דף קו.).
יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.
(ישעיהו נח, יג-יד)
טז וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם.
יז בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
(שמות לא, טז-יז)
עַל כֵּן בֵּרַךְ יְיָ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. (שמות כ, י)
סברי מרנן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.