ביאור:אזמר בשבחין

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


נוהגים לשיר את הפיוט בליל שבת.

בראשי הבתים חתום: אני יצחק לוריא בן שלמה.

ארמית תרגום לעברית

אזמר בשבחין, למיעל גו פתחין, דבחקל תפוחין, דאינון קדישין.
נזמין לה השתא בפתורא חדתא ובמנרתא טבתא, דנהרא על רישין.
ימינא ושמאלא, ובינייהו כלה, בקישוטין אזלא, ומנין ולבושין.
יחבק לה בעלה, וביסודא דילה, דעביד נייחא לה, יהא כתיש כתישין.
צוחין אף עקתין בטלין ושביתין, ברם אנפין חדתין, ורוחין עם נפשין.
חדו סגי ייתי, ועל חדא תרתי, נהורא לה ימטי, וברכאן דנפישין.
קריבו שושבינין, עבידו תיקונין, לאפשא זינין, ונונין עם רחשין.
למעבד נשמתין ורוחין חדתין, בתרתין ובתלתין, ובתלתא שבשין.
ועיטרין שבעין לה, ומלכא דלעילא, דיתעטר כלא, בקדיש קדישין.
רשימין וסתימין בגו כל עלמין, ברם עתיק יומין, הלא בטיש בטישין.
יהא רעוא קמיה, דתשרי על עמיה, דיתענג לשמיה, במתיקין ודובשין.
אסדר לדרומא מנרתא דסתימא, ושלחן עם נהמא, בצפונא ארשין.
בחמרא גו כסא, ומדאני אסא, לארוס וארוסה, להתקפה חלשין.
נעביד לון כתרין במילין יקירין, בשבעין עטורין, דעל גבי חמשין.
שכינתא תתעטר בשית נהמי לסטר, בווין תתקטר, וזינין דכנישין.
שביתין ושביקין, מסאבין דרחיקין, חבילין דמעיקין, וכל זיני חרשין.
למבצע על רפתא, כזיתא וכביעתא, תרין יו"דין נקטא, סתימין ופרישין.
משח זיתא דכיא, דטחנין ריחיא, ונגדין נחליא, בגוה בלחישין.
הלא נימא רזין. ומילין דגניזין. דליתהון מתחזין. טמירין וכבישין.
אתעטרת כלה, ברזין דלעילא, בגו האי הילולא, דעירין קדישין.

אזמר בשבחים להכנס בפתחים, של שדה התפוחים, שהם קדושים.[1]
נזמין אותה עתה בשולחן חדש ובמנורה טובה, שמאירה על ראשים.
ימין ושמאל וביניהם כלה. בקישוטים יוצאת בבגדים ולבושים.
יחבק אותה בעלה, וביסוד אשר לה, שעושה לה נחת, כתוש יכתוש.
צעקות וגם צרות, בטילות ושובתות, רק פנים שמחות, ורוחות עם נפשות.
שמחה רבה תבוא, פי שניים, ואור לה יגיע וברכות רבות.
קרבו שושבינים, עשו תיקונים (לכלה), להרבות במזונות, ודגים עם עופות.
לעשות נשמות ורוחות חדשות, בשנים ושלושים (דרכים),[2] ובשלושה ענפים.
ועטרות שבעים לה, והמלך העליון, שיתעטר הכל בקודש הקדשים.
רשומים וסתומים בתוכה כל עולמות, רק עתיק יומין, הלא הכה יכה.
יהי רצון לפניו, שישרה על עמו, שיתענג לשמו, בממתקים ודובשנים.
אערוך בדרום מנורה הנעלמה, ושולחן עם לחם, בצפון אשכין.
ביין בתוך הכוס ואגודת הדסים, לארוס וארוסה לחזק חלושים.
נעשה להם כתרים במילים יקרות, בשבעים עיטורים, שעל גבי חמישים.
השכינה תתעטר בששה לחמים לכל צד, בווים תתקשר, ובמיני (בשמים) צבורים.
שובתים ונעזבים, הטמאים המרוחקים, המזיקים המעיקים, וכל מיני כשפים.
לבצוע על הפת, כזית וכביצה, שני יו"דים לקוחה, סתומים ומפורשים.
שמן זית זך, שטוחנים הריחים, ומושכים הנחלים בתוכה בלחישות.
הלא נאמר סודות, ומלים הגנוזים, שאינם נראים, טמונים וכבושים.
נתעטרה הכלה, בסודות של מעלה, בתוך הילולה זו של מלאכים קדושים.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ "שדה התפוחים הקדושים" (חקל תפוחין קדישין) הוא שמה של הבחינה בה מתגלה השבת בלילה, אז מזמרים פיוט זה. כלומר, האר"י מבקש לזמר לכבוד כניסתה של השבת.
  2. ^ בשלושים ושתיים נתיבות חכמה, על פי האמור בספר יצירה א א.