לדלג לתוכן

סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמירת הסליחות במקור היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת "סלח לנו".

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.

פתיחה

[עריכה]

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן.
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא: (ע"פ תהלים כה יא) אֱלֹהֵינוּ בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: (עזרא ט ו) כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר. יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ: (ירמיהו יד כ) יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: (ע"פ תהלים קג י-יג)
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: (דניאל ט ט) וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: (מ"א ח נ) וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ: (דה"ב ו כא)

סליחה

[עריכה]

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ (במדבר יד יט) וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ (במדבר יד כ)

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי כִּי רוּחִי הֱצִיקַתְנִי, עַל מְרִירוּת נַפְשִׁי וְעַל כֹּבֶד שִׁעְבּוּדִי.
בֵּין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן אֲנִי לְבַד נוֹקַשְׁתִּי, לֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים.
גָּמַרתָּ אֹמֶר לְדֹר וָדֹר עָלַי, בְּלִי לְגַלְגֵּל רַחֲמִים לְהוֹצִיאִי לְחֵרוּת.
דָּחֹה דְּחִתַנִי כְּבִשְׁתֵּי יָדַיִם, וְלֹא כְּדוֹחֶה בִשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בְּיָמִין.
הֻכְנַעְתִּי בְּבָבֶל וְהֻשְׁפַּלְתִּי בְּמָדַי וְהָטְבַּעְתִּי בְּיָוָן, וְעַתָּה בְּיַד כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן.
וְכִי בַרְזֶל אָנִי, וְאִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ, לִשָּׂא וְלִסְבֹּל כָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת.
זֶה לִּי יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים, חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה.
חֲבוּשָׁה בְּבָתֵּי כְלָאִים, חֲרוּשָׁה כַשָּׂדֶה, חֲפוּרָה כַגַּנָּב, חֲפוּיָה רֹאשׁ כְּאָבֵל.
טִמְאוּ מִקְדָּשַׁי וְחִלְּלוּ קֳדָשַׁי, וּפִגְּלוּ וּבִטְּלוּ נִחוֹחֵי אִשָּׁי.
יֹקֶשׁ חֲטָאַי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי וַעֲוֹן עֲקֵבַי אֱמֶת הֵם גָּרְמוּ לִי.
כַּבִּיר כֹּחַ הֲלֹא גָּלוּי לְךָ, כִּי לָקִיתִי בְּכֶפֶל, עַל כָּל סְאָה סָאתַים.
לְחָצוּנִי רְעָצוּנִי כָּל יוֹצֵא וָבָא, אֲכָלוּנִי בְכָל פֶּה עַד כִּלּוּ כָּל כֹּחִי.
מַהֵר וְחוּשָׁה לְאֶנְקַת בָּנֶיךָ, הַנֶּעֱלָבִים הַנֶּאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים.
נִלְאֵיתִי נְשֹׂא עֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה, וּמִרְפָּס בְּרַגְלֵי כָּל גּוֹי מְדִינָה וָעָם.
שׂוֹחֲחִים אַיֵּה מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם, יַחְשֹׂף זְרוֹעוֹ וְיָגֵן עֲלֵיכֶם.
עִתֵּי גְּאֻלָּה מְנִיתֶם וְנִגְמָרוּ, וְתִקְוַת הַתְּשׁוּעָה פָּסְקָה וְהָלְכָה לָהּ.
פַּרְצוּף פָּנַי כָּבוּשׁ בְּקַרְקַע, בְּשָׁמְעִי נִאוּצָם וְנִבּוּל חֵרוּפָם.
צֶדֶק דִּינֶךָ וְיֹשֶׁר מִשְׁפָּטֶךָ, מַצְדִּיק אֲנִי עַל כָּל הַבָּא עָלָי.
קוּמָה אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי, וְהוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּטִי וְדִינִי.
רְאֵה שׁוֹמְמוֹתַי וְשׁוֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ, אִם לֹא לְמַעֲנִי עֲשֵׂה לְמַעַנֶךָ.
שְׁבוּעַת הוֹרִים וּכְרִיתוּת בְּרִיתָם זְכוֹר וְאַל תָּפֵר כִּי אֵל נֶאֱמָן אָתָּה.
תִּזְכֹּר אַהֲבָתָם תְּחַיֶּה זַרְעָם, טֶרֶם יֹאבְדוּ בְּיַד מַעֲבִידֵיהֶם.
בָּנֶיךָ הֵם, מַטַּע נָעֳמֶךָ, יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל שְׁאֵרִיתָם.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

[עריכה]

חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת: (ע"פ תהלים נז ב) הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו לא ו) שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר: (תהלים עט א-ג) וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: (תהלים צד ז) הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד: (ישעיהו סד יא) כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה: (תהלים מד כג) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: (תהלים פג ב)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ י)
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

אֶבֶן הָרֹאשָׁה. לְעִיִּים וְלַחֲרִישָׁה. וְנוֹחֲלֵי מוֹרָשָׁה. מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְּאֻמִּים.
בְּקִרְבִּי לֵב נִכְאָב. נִדְוֶה וְנִדְאָב. נִשְׁאַרְנוּ כְּאֵין אָב. וְהָיִינוּ כִּיתוֹמִים:
רַכָּה וַעֲנֻגָּה. בַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה. עַתָּה הִיא נוּגָה. מְסוּרָה בְּיַד קָמִים.
הָיְתָה כְּאַלְמָנָה. קִרְיָה נֶאֱמָנָה. וְזֶרַע מִי מָנָה. נִמְכְּרוּ בְּלֹא דָמִים.
מְעֻנָּגָה וְרַכָּה. צָלְחָה לִמְלוּכָה. וּמַעֲנִיתָהּ אָרְכָה. זֶה כַּמֶּה שָׁנִים וְיָמִים.
בֵּית יַעֲקֹב לְבִזָּה. לְלַעַג וּלְעִזָּה. הָעִיר הָעַלִּיזָה. לְמַטָּעֵי כְרָמִים.
רְווּיָה תַרְעֵלָה. בְּיַד בְּנֵי עַוְלָה. הָרְצוּיָה כְעוֹלָה. וְכִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.
מָאֲסָה לִזְנוֹחַ. תּוֹרַת אֲבִי זָנוֹחַ. וְלֹא מָצְאָה מָנוֹחַ. לֵילוֹת וְגַם יָמִים.
נוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן. מִמְּךָ יְהִי צִבְיוֹן. לְהָשִׁיב לְרִיב צִיּוֹן. שְׁנַת שִׁלּוּמִים.
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. וְלַבֵּן כַּצֶּמֶר אֹדֶם. וְכַשֶּׁלֶג כְּתָמִים.
חַזְּקֵנוּ בְּיִרְאָתֶךָ. וּבְקִיּוּם תּוֹרָתֶךָ. וּפָקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ. אֵל מָלֵא רַחֲמִים.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סליחה

[עריכה]

כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה: (איוב ה יח)
כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ: (הושע ו א)
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם: (תהלים קמז ג)
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם: (תהלים יב ב)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ י)
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט יח-יט)

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

אֹם קְרוּאָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן
אֲכָלוּהָ הֲמָמוּהָ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן
בְּלָעוּהָ כְּתַנִּין בִּפְעִירַת גָּרוֹן
בָּגְדוּ בָךְ כְּשֻׁפַּךְ חָרוֹן

גּוּרֵי אֲרָיוֹת הִצִּיגוּהָ כִּכְלִי רִיק
גָּבְרוּ עָלֶיהָ חַרְבָּם לְהַבְרִיק
דּוֹבְרֵי כָזָב לָמָּה לֹא תַבְרִיק
דְּגָלֶיךָ לְהוֹשִׁיעַ וּמַכָּתָם לְהַמְרִיק

הוֹרִידוּ אַבִּירֶיהָ לָטֶבַח כְּכָרִים
הוֹבִישׁוּ אַיָּלֶיהָ בְּשַׁאֲגַת כְּפִירִים
וְנוֹהֲמִים עָלֶיהָ קוֹל לְהָרִים
וְעֵינֶיהָ נֹשֵׂאת אֶל הֶהָרִים

זָדוּ לְצוּדָהּ רוֹמְשֵׂי לָיְלָה
זֵרוּהָ מִפִּנָּה לְפִנָּה וּמִמְסִלָּה לִמְסִלָּה
חָרַק אֲרִי שֵׁן וְקוֹל הֶעֱלָה
חוֹרֶיהָ וּסְגָנֶיהָ לְבָבֶל הֶגְלָה

טָמַן רֶשֶׁת וְהִדְרִיךְ קֶשֶׁת
טְהוֹרִים לָצוּד וּנְתִיבָתָם בַּחֹשֶׁךְ לְהָשֵׁת
יָהַר זְאֵב וְיָעַץ בֹּשֶׁת
יָרַד בַּחֲיָלוֹתָיו אֶצְלָהּ לָגֶשֶׁת

כּוֹס הִשְׁקָהּ מִיֵּין הַחֵמָה
כִּי צוּרָהּ שָׂמָהּ לְשַׁמָּה
לְבוֹזְזִים כָּל עַמָּהּ
לָכֵן נֶאֱנָחָה בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה

מוֹשֵׁל עַל מוֹשֵׁל הִכְאִיבוּהָ
מְרוֹרִים הִשְׂבִּיעוּהָ וְלַעֲנָה הִרְווּהָ
נַהֲרוֹת בָּבֶל בִּמְבוּכָה הוֹשִׁיבוּהָ
נִדּוּהָ וּנְזָפוּהָ וְכַזּוֹנָה חִשְּׁבוּהָ

סִעֵר נָמֵר כָּל נְדִיבֶיהָ
סִגֵּף וְסִחֵף פַּאֲתֶיהָ וְרַבֶּיהָ
עָמַד מַפְרִיס וּבִלְבֵּל מוֹשָׁבֶיהָ
עִלֵּף בְּמָצוֹר כָּל מְאַהֲבֶיהָ

פּוֹצָה פֶה בְּהֶגֶה וּמְצַפְצֶפֶת
פָּנֶיהָ מְעִיזָה וְגַם מַחֲצֶפֶת
צוֹעֶקֶת עַל גּוֹזָלֶיהָ הֱיוֹת מְרַחֶפֶת
צוּר לָמָה תִישַׁן מַטֶּפֶת

קָדוֹשׁ עֹבֵר עַל פֶּשַׁע
קוֹל חִנּוּנָהּ יֶעֱרַב וְיִשַׁע
רְצֵה בְּשַׁאֲגַת עַם נוֹשַׁע
רֻטָּשָׁה אֵם עַל בָּנִים אַל תִּרְשָׁע

שֶׁוַע נִבְזִים אַל תִּבְזֶה
שְׁעוּלִים לְטַהֵר כֶּתֶם תַּזֶּה
תְּכַפֵּר וְתִמְחֹל אֵלִי זֶה
תִּסְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

פזמון

[עריכה]

טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: (תהלים קמה ט)
טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: (איכה ג כה)
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: (נחום א ז)
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ (תהלים ק ה)
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: (תהלים קיח ח-ט)
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: (תהלים כה ח)
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: (איכה ג כו)
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: (ע"פ תהלים סט ב)
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל: (ירמיהו לא ו)
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: (תהלים כח ט)
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם: (תהלים יב ב)
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: (תהלים עט ט)

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ (תהלים ג, ט)
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ (תהלים מו, ח)
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ (תהלים פד, יג)
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ (תהלים כ, י)

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

אֲבוֹתַי כִּי בָטְחוּ, בְּשֵׁם אֱלֹהַי צוּרִי
גָּדְלוּ וְהִצְלִיחוּ, וְגַם עָשׂוּ פֶרִי
וּמֵעֵת הֻדָּחוּ, וְהָלְכוּ עִמּוֹ קֶרִי
הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר, עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי

בָּעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל
אֶל עִיר הַקֹּדֶשׁ, נִקְרַב רַב הַחוֹבֵל
הֻכְּתָה הָדֵשׁ, צְבִי צִיצַת נוֹבֵל
וַיְהִי לְאֵבֶל נֵבֶל, עֻגָבִי וְכִנּוֹרִי

רֵאשִׁית בִּכּוּרָה, לְרֵאשִׁית הַחֵרֶם
אֲחֵרִים הִזְכִּירָה, וְהֶעָוֹן גּוֹרֵם
צָרָה כְּמַבְכִּירָה, עַצְמוֹתַי יְגָרֵם
מִזַּיִת וְעַד קָמָה וָכֶרֶם, כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא

הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, כְּלִילַת יֹפִי נִמְשָׁלֶת
רֹבַע מִי מָנָה, לְפִי חֶרֶב נֶחֱשָׁלֶת
בְּמִקְשָׁה כִמְלוּנָה, וּבֶעָוֹן נִכְשָׁלֶת
וְהָחְתֵּל לֹא נֶחְתֶּלֶת, מְעַט צֳרִי

[מִצִּיּוֹן יְפִי מִכְלָל, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה
וְלֹא הָיְתָה בִכְלַל, הָעִיר הַקְּרֹבָה
וְעַתָּה מֵעָוֹן חֻלַּל, וְעָשְׂתָה תוֹעֵבָה
וְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, בְּנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי

יְפֵה נוֹף כָּל שִׂמְחָה, וּמִשָּׁם הוֹרָאָה
וְעִיר לֹא נִדָּחָה, בְּנֶגַע לֹא מְטֻמָּאָה
וְעַתָּה מְקוֹם שׁוּחָה, לְרוּחַ הַטֻּמְאָה
וְשׁוֹאָה וּמְשֹׁאָה, תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי

צִיּוֹן הַדְּרוּשָׁה, צְבִי כָל עֹבֵר
נְתוּנָה לְמוֹרָשָׁה, לְצִיּוּן הַקָּבֶר
לְנִבְלַת בֶּן אִשָּׁה, פְּשׂוּקָה לְכָל עֹבֵר
וְהוּא חֹבֵר חֶבֶר, כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי

חֵלֶף מְקוֹם הַשִּׁית, הַיּוֹרֵד לַתְּהוֹם
שָׂמוּ חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וְשָׁם קֶבֶר הַתְּהוֹם
כְּרוּחַ הַחֲרִישִׁית, לְבָבִי כֵּן יִנְהוֹם
וְכָל־הָעִיר תֵּהוֹם, וּמֶה חֳרִי

קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לְמִרְמַס טִיט יָוֵן
עָשׂוּ גִלּוּלִים, וּמַצֶּבֶת אָוֶן
לְנִבְלַת לֹא תָלִין, וּמַה לְבָר תֶּבֶן
אֶת לֵב הָאֶבֶן, יִלְטֹשׁ עֵינָיו צָרִי]

אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי, כָּתַב לִי יוֹם זֶה
צוֹמוֹת קָבַע לִי, בְּיַד נָבִיא וְחֹזֶה
שַׁלֵּם יְמֵי אֶבְלִי, שְׁכִינָתְךָ לַחֲזֶה
וְתִבְחַר צוֹם כָּזֶה, כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי

פְּנֵה אֶל הַמִּנְחָה, רוֹמֵם מִקְדָּשִׁי
יֶשְׁעֲךָ לִי שִׁלְחָה, מֵרִים אֶת רֹאשִׁי
הֲפֹךְ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, עִנּוּיֵי נַפְשִׁי
אֶת צוֹם הַחֲמִישִׁי, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ (שמות לד, ה-ז) וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ (שמות לד, ט)
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ (תהלים פו, ה)

סיום הסליחות

[עריכה]

ואתה קדוש

[עריכה]

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: (תהלים כב ד)
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ: (תהלים קב כח)
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: (תהלים קב יד)
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: (תהלים נא יט)
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: (תהלים נא כ)
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים: (תהלים נא כא)
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: (ישעיהו סד ז)
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ: (ע"פ תהלים מ יב)
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ (תהלים כה ו)
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃ (ע"פ תהלים קו ד)
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ (תהלים עד ב)
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ (תהלים קלז ז)
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃ (שמות לב יג)
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃ (דברים ט כז)

חטאנו

[עריכה]

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ(במדבר יב יא)
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.

אָרִיד בְּשִׂיחִי. בְּשִׂיחִי לְגוֹחִי. לְגוֹחִי בַּהֲשִׂיחִי. כִּי אִם בְּרוּחִי (זכריה ד ו)
בְּרוּחִי וּבִלְשׁוֹנִי. בִּלְשׁוֹנִי עֶלְבּוֹנִי. עֶלְבּוֹנִי לְקוֹנִי. נִחַר גְּרוֹנִי (תהלים סט ד)
גְּרוֹנִי וּשְׂפָתַיִם. וּשְׂפָתַיִם בְּנִיבֹתַיִם. בְּנִיבֹתַיִם נְתִיבֹתַיִם. לְפָנָיו דְּלָתָיִם (ישעיהו מה א)
דְּלָתַיִם לִתְשׁוּבָה. לִתְשׁוּבָה שׁוּבָה. שׁוּבָה מְשׁוּבָה. הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה (ירמיהו לא כא)
הַשּׁוֹבֵבָה נַעֲוֵית. נַעֲוֵית וְנִדְוֵית. נִדְוֵית וְנִתְוֵית. אֲבַדּוֹן וָמָוֶת (איוב כח כב)
וּמָוֶת וְצוּקָה. וְצוּקָה מְצִיקָה. מְצִיקָה וְהֶחֱזִיקָה. וַתֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְזָעָקָה (ש"ב יג יט)
זָעֲקָה מִגַּעֲרָתְךָ. מִגַּעֲרָתְךָ וְקִנְאָתְךָ. קִנְאָתְךָ וּגְבוּרָתְךָ. תָּמְכָה (אולי צ"ל סָמְכָה) חֲמָתְךָ
חֲמָתְךָ מָלְאָה. מָלְאָה נִלְאָה. נִלְאָה נְכֵאָה. עַל אֲדָמָה טְמֵאָה (עמוס ז יז)
טְמֵאָה כִּצְרוּעָה. כִּצְרוּעָה פְרוּעָה. פְּרוּעָה מִדֵּעָה. וְהִיא לֹא יָדְעָה (הושע ב י)
יָדְעָה נֶאֱלָמָה. נֶאֱלָמָה נֶעֱלָמָה. נֶעֱלָמָה חָכְמָה. כִּסְּתָה כְלִמָּה (תהלים סט ח)
כְּלִמָּה וְחֶרְפָּה. חֶרְפָּה פְרוּפָה. פְּרוּפָה צְרוּפָה. הָיְתָה לִשְׂרֵפָה (ישעיהו ט ד)
לִשְׂרֵפָה חֲבוּשָׁה. חֲבוּשָׁה נְטוּשָׁה. נְטוּשָׁה רְטוּשָׁה. גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ (ויקרא כא ז)
מֵאִישָׁהּ לְבִזָּיוֹן. לְבִזָּיוֹן וְכִלָּיוֹן. וְכִלָּיוֹן בְּצָיוֹן. לֹא תוּכַל נִקָּיוֹן (ע"פ הושע ח ה)
נִקָּיוֹן וְכַפָּרָה. וְכַפָּרָה מְחֻסָּרָה. מְחֻסָּרָה מֻגָּרָה. כְּפָרָה סֹרֵרָה (הושע ד טז)
סֹרֵרָה בְּבַעְלָהּ. בְּבַעְלָהּ מָעֲלָה. מָעֲלָה מְעִילָה. אֵין דֵּי עוֹלָה (ישעיהו מ טז)
עֹלָה וּמִנְחָה. מִנְחָה זִנָּחָה. זִנָּחָה נֶאֱנָחָה. בַּמִּכְוָה פָּרָחָה (ויקרא יג כה)
פָּרָחָה טוּמְאָה. טְמֵאָה וְקִנְאָה. וְקִנְאָה תְּקַנְּאָה. לְךָ צָמֵאָה (ע"פ תהלים סג ב)
צָמְאָה נַפְשִׁי. נַפְשִׁי לְהַנְפִּישִׁי. לְהַנְפִּישִׁי מֵרִפְשִׁי. אֱלֹהַי קְדֹשִׁי (חבקוק א יב)
קְדֹשִׁי וּמוֹשִׁיעִי. מוֹשִׁיעִי מִמַּרְשִׁיעִי. מִמַּרְשִׁיעִי תְּשַׁעְשְׁעִי. יְיָ רֹעִי (תהלים כג א)
רֹעִי אֵלִי. אֵלִי וּמַצִּילִי. מַצִּילִי תַּנְחִילִי. כַּרְמִי שֶׁלִּי (שה"ש א ו)
שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ. וְשֶׁלָּךְ לְמוּלָךְ. לְמוּלְךָ נִאֲצוּ לָךְ. וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ (תהלים עג ט)
תִּהֲלָךְ גָּזַרְתָּ. גָּזַרְתָּ הֶעֱבַרְתָּ. הֶעֱבַרְתָּ וִתַּרְתָּ. עַם זוּ יָצַרְתָּ (ע"פ ישעיהו מג כא)
יָצַרְתָּ חֹק לִי. בָּרֵר יְקַר מִלּוּלִי. מִלּוּלִי לְאֵלִי. אֲלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי (חבקוק ג יט)
חֵילִי חַזְּקֵנוּ. חַזְּקֵנוּ וְאַמְּצֵנוּ. וְאַמְּצֵנוּ מַלְכֵּנוּ. יְיָ מְחֹקְקֵנוּ (ישעיהו לג כב)

זכור לנו ברית אבות

[עריכה]

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ (ויקרא כו מב)
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃ (ויקרא כו מה)
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ (ויקרא כו מד)
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ (דברים ד לא)
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ (דברים ל ג)
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ (דברים ל ד)
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ (ישעיהו א יח)
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ (ישעיהו מג כה)
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ (ישעיהו מד כב)
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃ (ע"פ תהלים ה ב)
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃ (ע"פ תהלים יט טו)
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃ (ע"פ תהלים לח טז)

וידוי

[עריכה]

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ.

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ (נחמיה ט לג)

מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ (תהלים יט יג) נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ (יחזקאל לו כה)

מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃ (מיכה ז, יח-כ)

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ (דניאל ט, יח-יט)

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃ (עזרא ט ו)

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃ (ירמיהו נ כ)

עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

שומר ישראל

[עריכה]

במקור, המנהג לומר פיוט זה הוא רק בתענית ציבור.

לפני "ואנחנו לא נדע", אומרים:

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּתֶּה בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּתֶּה לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.