משנה נדרים ג ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ג · משנה ח | >>
- הנודר משחורי הראש,
- אסור בקרחין ובבעלי שיבות,
- ומותר בנשים ובקטנים;
- שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים.
משנה מנוקדת
הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ,
- אָסוּר בְּקֵרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת,
- וּמֻתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים;
- שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.
נוסח הרמב"ם
הנודר משחורי הראש -
- אסור - בקירחים, ובבעלי שיבות,
- ומותר - בנשים, ובקטנים,
- שאין נקראין שחורי הראש - אלא אנשים.
פירוש הרמב"ם
זה כולו מבואר.
והוא מדבר לפי המילות המפורסמות המורות אצלם באותו הזמן.
והעיקר בכל זה: בנדרים, הלך אחר לשון בני אדם:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אסור בקרחים ובבעלי השיבות - מדלא קאמר בבעלי השער כד:
שאין נקראים שחורי הראש אלא אנשים - לפי שהאנשים פעמים מכסים ראשם ופעמים מגלים ומשחרות ראשם ניכר שהם אנשים, אבל נשים לעולם הולכות וראשם מכוסה. והקטנים בין זכרים בין נקבות הולכין בגילוי הראש ואינם ניכרים בין זכר לנקבה, ומשום הכי לא אקרו שחורי הראש אלא האנשים הגדולים:
פירוש תוספות יום טוב
אסור בקרחים ובבעלי שיבות. כתב הר"ב מדלא קאמר בבעלי השער. גמרא. ומפרש הר"ן אלמא אפילו קרחין בכלל וכיון דשחורי הראש לגבי קרחין לאו דוקא. לבעלי שיבות נמי לאו דוקא. ומש"ה אמר דכי קאמר שחורי הראש לאותם שאדם מתאר אותם בשחורי הראש נתכוין דהיינו אנשים וכו'. ע"כ. והרא"ש כתב דבעלי שיבות נמי בכלל שחורי הראש. ולפי שכבר היו שחורי הראש והא דקאמר מדלא קאמר בבעלי השער. האי טעמא לפרש קרחין. ע"כ. ועיין במשנה י"ב פרק ג' דאבות:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(כד) (על הברטנורא) גמרא. ומפרש הר"נ אלמא אפילו קרחין בכלל וכיון דשחורי הראש לגבי קרחין, לאו דוקא לבעלי שיבות נמי לאו דוקא ולאותן שאדם מתאר אותם בשהורי הראש נתכוין דהיינו אנשים כו':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
אסור בִּקְרחִין ובבעלי שיבות: וכן נמי במי ששערו לבן דסופו להשחיר ובעלי שֵּבות נמי כבר היו שחורי הראש מדלא קאמר מבעלי שיער דאילו אמר מבעלי שיער היה מותר בקרחין מיהא הרא"ש ז"ל וז"ל הר"ן ז"ל מדלא קאמר מבעלי שיער אלמא אפילו קרחין בכלל וכו' [עי' בתוי"ט] דהיינו אנשים דמשום דזימנין מיכסי רישיהון וזימנין מיגלי אי אפשר לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש ונקראין שחורי הראש לכי שרובן של אנשים ראשן שחור אבל נשים כיון דלעולם מיכסו במכוסי הראש אדם מתאר אותם וקטנים כיון דלעולם מיגלו במגולי הראש אדם מתאר אותם ע"כ. ומכלל הדברים תבין שצריך להגיה בפי' רעז"ל מדלא קאמר בבעלי שער:
תפארת ישראל
יכין
הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות: דמדלא קאמר מבעלי שער. ע"כ לא מיעט קרח, ומה שאמר שחורי ראש, היה כוונתו שהיו שחורי ראש א"כ לא מיעט נמי שב. ואי"ל אם כן מדמשתמע שב וקריח בכלל שחורי ראש, גם בלי הוכחה שלא אמר בעלי שער לתסר בשב וקריח, דסתם נדרים להחמיר [כפ"ב סי' כ"ה]. נראה לי דבלי הוכחה זאת הוה משמע הך לישנא טפי להיתר מלאיסור, ובכהאי גוונא לא אמרינן סתם נדרים להחמיר [כש"ך י' ד ר"ח סקי"ד], ודוקא באמר שנתכוון להיתר, דאל"כ אפילו מסתבר טפי להיתר אמרינן סתם נדרים להחמיר [רי"ז ג']:
ומותר בנשים: דנקראים מכוסי ראש, אפילו נשי עכו"ם דרכן לכסות ראשן [כרש"י דנ"ח ב'], ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם:
ובקטנים: דנקראים מגולי ראש, דרק זהירות הוא לכסות ראשן [כשבת קנ"ו ב']:
שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים: דא"א לתאר אותן מגולי או מכוסי ראש, דזמנין מגלו זמנין מכסי רישייהו, ולהכי נקראים שחורי ראש:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש