משנה שבת יג ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יג · משנה ז | >>
ישב האחד על הפתח ולא מלאהו, ישב השני ומלאהו, השני חייב.
ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי י שעמד הראשון והלך לוי, הראשון חייב והשני פטור.
הא למה זה דומה? לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו.
יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלְאָהוּ,
- יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלְאָהוּ,
- הַשֵּׁנִי חַיָּב.
- יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִלְאָהוּ,
- וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִדּוֹ,
- אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ,
- הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר.
- הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה?
- לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ,
- וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ:
ישב אחד על הפתח - ולא מילאהו,
- וישב השני - ומילאהו,
- השני - חייב.
- וישב השני - ומילאהו,
- ישב הראשון על הפתח - ומילאהו,
- ובא השני - וישב לו בצידו,
- אף על פי שעמד הראשון - והלך לו,
- הראשון - חייב.
- והשני - פטור.
- למה זה דומה?
- לנועל ביתו - לשומרו,
- ונמצא צבי - שמור בתוכו.
- לנועל ביתו - לשומרו,
- אף על פי שעמד הראשון - והלך לו,
- ובא השני - וישב לו בצידו,
אמרם פטור בכאן, הוא פטור ומותר:
השני חייב - שהוא צד אותו:
הא למה זה דומה - מאחר שנצוד ע"י ראשון:
לנועל את ביתו לשמרו - ולא לצוד:
ונמצא צבי - שהוא נצוד כבר יא שמור בתוכו, כך זה אף על פי שעמד ראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול. והשני פטור האמור במתניתין, פטור ומותר:
[* אף ע"פ שעמד הראשון והלך לו. כלומר לפנים אל תוך הבית דאלת"ה היאך אפשר שהשני ימלא מקומו של ראשון מבלי תת תחלה המקום פנוי מאין יושב ואז הצבי אינו ניצוד ונמצא כשהשני חוזר אח"כ וממלא הפתח הוא צודו להצבי ולמה יהיה פטור אלא כדפי'. נ"ל]:
ונועל את ביתו וכו'. וכתבו התוס' וא"ת מאי אולמיה דהך מהך ונראה לריב"א דס"ד דבא וישב בצדו ליתסר משום דמיחזי דלהוסיף שמירה הוא בא:
ונמצא צבי שמור בתוכו. פי' הר"ב צבי שהוא נצוד כבר וכן לשון רש"י ופירש הר"ן כגון שיש צבי בתוך הבית והדלת מגופה והוא שמור בכך ובא זה ונעל עוד במנעל אע"פ שמוסיף לו שמירה על שמירתו מותר ולא אמרינן הרי זה כאילו צד אותו מפני שאלמלא נעל הוא שמא היו הדלתות נפתחות והצבי נמלט כך שני זה מותר לו לישב בצד הראשון כיון שהראשון מלא את הפתח אף ע"פ שלאחר שנסתלק הראשון נשאר הצבי נצוד מחמת השני אי נמי כגון שהיה צבי קשור בבית זה ונעל שאעפ"י שניתר הצבי אין אומרים לזה שיפתת את ביתו כדי שיצא הצבי כיון שבשעה שנעל בהיתר נעל אף זה השני כיון שבשעה שישב בהיתר ישב אין מחייבין אותו להסתלק משם לאחר שנסתלק הראשון ע"כ:
(י) (על המשנה) אע"פ כו'. והלך לו. כלומר לפנים אל תוך הבית דאלת"ה האיך אפשר שהשני ימלא מקומו של ראשון מבלי תת תחלה המקום פנוי ואז הצבי אינו ניצוד ונמצא כשהשני חוזר אח"כ וממלא הפתח הוא צודו להצבי ולמה יהיה פטור כן נ"ל תוי"ט. והמ"א השיג בעיקר הדין דאטו מי שיש לו תרנגולת בביתו ונפתח הדלת יהיה אסור לסוגרו. ובת"ח פוסק כהתוי"ט:
(יא) (על הברטנורא) ופי' הר"ן כגון שיש צבי בתוך הבית והדלת מגופה והוא שמור בכך ובא זה ונעל עוד במנעול אף ע"פ שמוסיף לו שמירה על שמירתו מותר ולא אמרינן הרי זה כאלו צד אותו שאלמלא נעל הוא שמא היו הדלתות נפתחות והצבי נמלט כך שני זה מותר לו לישב בצד הראשון כיון שהראשון מלא את הפתח אע"פ שלאחר שנסתלק הראשון נשאר הצבי נצוד מחמת השני אי נמי כגון שהיה צבי קשור בבית זה ונעל שאע"פ שניתר הצבי אין אומרים לזה שיפתח את ביתו כיון שבשעה שנעל בהיתר נעל אף זה השני כיון שבשעה שישב בהיתר ישב אין מחייבין אותו להסתלק משם לאחר שנסתלק הראשון:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יכין
ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצדו: ר"ל לפנים מהראשון תוך חלל הפתח. וממלא גם הוא הפתח. והוי כמו ב' דלתות. וכשנפתח הראשון עדיין הב' נעול:
הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו: ולא ידע שצבי שם:
ונמצא צבי שמור בתוכו: דאין מחייבין אותו אח"כ לפתוח הדלת כשיוודע לו שצבי שם. כיון דממילא נשאר ניצד. ה"נ הו"ל ע"י ישיבת הראשון כאילו היה הצבי כבר קשור בבית. וע"י ישיבת השני הו"ל כאילו אח"כ נעל הבית. וע"י עמידת הראשון הו"ל כאילו הותר הצבי מקשורו. שאינו מחויב לפתוח הדלת אח"כ. כיון דממילא ניצד. ולהכי מותר אפילו לכתחילה (מג"א שט"ז):
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת