משנה שבת יג רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שעורו שני חוטין.

(ב) העושה שני בתי נירין בנירים ובקירוס בנפה ובכברה ובסל חייב התופר שתי תפירות והקורע על מנת לתפור שתי תפירות.

(ג) הקורע בחמתו או על מתו וכל המקלקלין פטורין וכל המקלקל על מנת לתקן שעורו כמתקן.

(ד) שעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה שעורו מלוא רוחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שעורו כמלוא הסיט.

(ה) רבי יהודה אומר הצד ציפור למגדל וצבי לבית חייב וחכמים אומרים ציפור למגדל וצבי לגינה ולחצר ולביברין רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שווין זה הכלל כל שהוא מחוסר צידה פטור וכל שאינו מחוסר צידה חייב.

(ו) צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלוהו שנים פטורין אם לא יכל אחד לנעול ונעלוהו שנים חייבין ורבי שמעון פוטר.

(ז) ישב אחד על הפתח ולא מילאהו וישב השני ומילאהו השני חייב ישב הראשון על הפתח ומילאהו ובא השני וישב לו בצידו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו.

הדף הראשי של משנה שבת יג