משנה שבת יג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) רבי אליעזר אומר:

האורג - שלשה חוטין בתחילה,

ואחד - על האריג,

חייב.

וחכמים אומרים:

בין בתחילה - בין בסוף,

שעורו - שני חוטין.

(ב) העושה - שני בתי נירין,

בנירים,

ובקירוס,

בנפה,

ובכברה,

ובסל,

חייב.

התופר - שתי תפירות,

והקורע - על מנת לתפור שתי תפירות.

(ג) הקורע - בחמתו,

או על מתו,

וכל המקלקלין,

פטורין.

וכל המקלקל - על מנת לתקן,

שעורו - כמתקן.

(ד) שעור -

המלבן,

והמנפץ,

והצובע,

והטווה,

שעורו - מלוא רוחב הסיט, כפול.

והאורג - שני חוטין,

שעורו - כמלוא הסיט.

(ה) רבי יהודה אומר:

הצד ציפור - למגדל,

וצבי - לבית,

חייב.

וחכמים אומרים:

ציפור - למגדל,

וצבי - לגינה,

ולחצר,

ולביברין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

לא כל הביברין - שווין.

זה הכלל -

כל שהוא מחוסר צידה - פטור.

וכל שאינו מחוסר צידה - חייב.

(ו) צבי שנכנס לבית -

ונעל אחד בפניו - חייב.

נעלוהו שנים - פטורין.

אם לא יכול אחד לנעול,

ונעלוהו שנים,

חייבין.

ורבי שמעון - פוטר.

(ז) ישב אחד על הפתח - ולא מילאהו,

וישב השני - ומילאהו,

השני - חייב.

ישב הראשון על הפתח - ומילאהו,

ובא השני - וישב לו בצידו,

אף על פי שעמד הראשון - והלך לו,

הראשון - חייב.

והשני - פטור.

למה זה דומה?

לנועל ביתו - לשומרו,

ונמצא צבי - שמור בתוכו.

הדף הראשי של משנה שבת יג

משנה שבת, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב