לדלג לתוכן

משנה שבת יג דפוסים

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבת יג דפוסים | >>

רבי אליעזר אומר, האורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג, חייב.

וחכמים אומרים, בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין.

העושה שני בתי נירין בנירין, בקירוס, בנפה, בכברה ובסל, חייב.

והתופר שתי תפירות, והקורע על מנת לתפור שתי תפירות.

הקורע בחמתו ועל מתו, וכל המקלקלין, פטורין.

והמקלקל על מנת לתקן, שיעורו כמתקן.

שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה, כמלוא רוחב הסיט כפול.

והאורג שני חוטין, שיעורו כמלוא הסיט.

רבי יהודה אומר, הצד ציפור למגדל וצבי לבית, חייב.

וחכמים אומרים, ציפור למגדל, וצבי לבית ולחצר ולביברין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הביברין שווין.

זה הכלל, מחוסר צידה, פטור, ושאינו מחוסר צידה, חייב.

צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו, חייב.

נעלו שנים, פטורין.

לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים, חייבין.

ורבי שמעון פוטר.

ישב האחד על הפתח ולא מלאהו, ישב השני ומלאהו, השני חייב.

ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד הראשון והלך לו, הראשון חייב והשני פטור.

הא למה זה דומה? לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו.

<< | משנה שבת יג דפוסים | >>